פלונית נ' ד'

לפנינו תביעה של גב' פלונית (להלן – התובעת) כנגד מר מ.ד. (להלן – הנתבע) לתשלום שכר עבודה, פיצויי פיטורים, דמי הבראה, פדיון ימי חופשה, הפרשות לפנסיה ושעות נוספות.

עובדות

התובעת הינה אזרחית נפאל, בת 44, אם לשני ילדים בגירים שמתגוררים בנפאל. היא הגיעה לישראל בחודש מאי 2006 לאחר שקיבלה אשרת עבודה כמטפלת סיעודית.

התובעת עבדה בהתאם לאשרת העבודה שהונפקה לה עד לשנת 2009 ומשנת 2009 החלה בהליך לקבלת מעמד של פליטה במשרד הפנים.

הנתבע, יליד שנת 1959, הינו אזרח ישראל, קטוע רגל וסובל מבעיות רפואיות שונות, אשר הוכר כנכה ומקבל קצבת נכות ושירותים מיוחדים מטעם המוסד לביטוח לאומי.

התובע מתגורר בXXX ב"דירת מגורים" שהיא בעצם מחסן הצמוד לבית מגורים של הוריו, חדר אחד ששטחו כ- 12 מ"ר בלבד, ללא מטבח נפרד.

נקדים ונאמר כי ההליך שלפנינו הינו הליך לא שגרתי, שבו טענה התובעת שהיא עבדה כמטפלת סיעודית של הנתבע תקופה של כשלוש וחצי שנים, ולא קיבלה שכר עבודה כלל וכלל, אפילו על חודש אחד. מנגד טען הנתבע שהוא עצמאי לחלוטין ואינו זקוק למטפל/ת וכי היחסים ביניהם היו של בני זוג, כאשר התובעת התגוררה מרצונה ומבחירתה בביתו ועבדה במקומות עבודה שונים. לגישתו, התובעת הגישה תביעה לבית הדין בשל הקשר האינטימי שהיה ביניהם והגיע לקיצו, כאשר התובעת ביקשה מן הנתבע לעזור לה לקבל אשרה עבור בנה והנתבע סירב לבקשתה. התובעת הכחישה כל קשר אישי (מעבר ליחסי עבודה) עם הנתבע.

בנוסף לקושי הנובע מן הגרסאות הסותרות, שעוד התעצמו במסגרת הדיון, נתקלנו בבעיות שפה מצד התובעת, אשר מדברת עברית ברמה בסיסית והעידה בשפה עברית (לא הובא מתורגמן לשפה נפאלית), וייתכן גם בקושי תרבותי, בפרשנות העובדות מצד התובעת.

טענות התובעת