סע"ש 28690-02-14 חמוס נ' בוני התבור בע"מ ואח'

בפני בית הדין בקשת הנתבעת 3 (להלן: "חב' עמית") להפקדת ערובה.

הנתבעת 2 הגישה אף היא בקשה להפקדת ערובה, אולם בהחלטת בית הדין מיום 14.1.16 נקבע כי הנתבעת 2 תודיע אם נוכח תע"צ קמ"ט תעסוקה שהוגש, עומדת היא על הבקשה, ואם כן, תגיש בקשה מפורטת בתוך 15 ימים. הנתבעת 2 לא הגישה בקשה מפורטת כאמור, ומשכך הבקשה תימחק.

עוד נקבע ביום 14.1.16 כי לאחר שהנתבעות 2 ו-3 יגישו הודעות מטעמם, התובע יהא רשאי להגיש תגובתו, בתוך 15 ימים. הנתבעת 3 הגישה הודעתה ביום 17.1.16, אולם התובע לא הגיש תגובה להודעה.

בהתאם להלכה הפסוקה, סעד זה של הפקדת ערובה יינתן במשורה, במקרים נדירים ובנסיבות חריגות בלבד.

יפים לעניין זה הדברים בהחלטת בית המשפט העליון ברע"א 6353/12, יובל אברהם נ' טל יגרמן (ניתן ביום 16.1.13) (להלן: "עניין יובל אברהם"), להלן:

"הלכה היא כי, ככלל, אין להתנות את זכותו של תובע להביא את עניינו לבירור לפני ערכאות שיפוטיות בהפקדת ערובה כספית להבטחת הוצאות הנתבע אלא במקרים נדירים ובנסיבות חריגות, וכי אין לחייב תובע במתן ערובה להוצאות הנתבע מחמת עוניו בלבד; עקרון זה נובע מחשיבותה של זכות הגישה לערכאות שהיא זכות חוקתית (רע"א 3601/04 ו'נצ'ון נ' מדינת ישראל ([פורסם בנבו], 18.10.2007), להלן: עניין ו'נצ'ון; רע"א 7543/04 ליסטר נ' ליסטר ([פורסם בנבו], 3.10.2004), להלן: עניין ליסטר); יואל זוסמן סדרי הדין האזרחי (מה' שביעית, 1995) 899, להלן: זוסמן). יתרה מכך, חיוב תובע בערובה להוצאות נתבע פוגע בזכות הקניין שלו (שלמה לוין תורת הפרוצדורה האזרחית (מהדורה שניה 2008) 46, להלן: לוין).

....

עם זאת נפסק, כי בין יתר השיקולים שניתן לשקול כאשר נבחנת בקשה לחייב תובע בערובה להוצאות נתבע יובאו בחשבון סיכויי קבלתה של התביעה והשאלה כלום מדובר בתביעת סרק."

מערכת הכללים הנ"ל משקפת את האיזון הראוי שבין זכות הגישה לערכאות אל מול אינטרס הנתבע להבטחת הוצאותיו (עניין ו'נצ'ון, בפסקה 8; זוסמן, בעמ' 901-900). בנוסף,וכפי שיפורט להלן, גם מועד הגשת הבקשה לפי התקנה ומועד הדיון בה ביחס לשלב בו מצוי ההליך יכולים להוות שיקול רלוונטי לעניין הכרעה בבקשה להורות על הפקדת ערובה להבטחת הוצאות הנתבע."

בין השיקולים למתן צו להפקדת ערובה מצויים מצבו הכלכלי של התובע, סיכויי תביעתו להתקבל וכן המועד בו נדונה בקשת הערובה. הטענה כי יהא קושי בגביית הוצאות מהתובע בשל העובדה שהוא מתגורר ב"שטחים" אינה יכולה לעמוד לבדה ואין בה די כדי להורות על הפקדת ערובה. פסק הדין בדב"ע (ארצי) לג/ 3-31, יוסף סבתי סבאח ואח' נ' ג. פרץ בן גיאת חברה להנדסה ובניין בע"מ ואח', דינים ארצי לעבודה 1973 (1) 69, קובע:

"מששוקל בית דין זה את התוצאה של חיוב מתן "ערובה" מזה, ואת הקושי בגביית חוב ב"שטחים" מזה, מסיק הוא, כי העוול הגדול יותר ייגרם לתובע, לעובד שעבד בישראל, התובע מימוש זכויותיו ומציבים בפניו תנאי למתן ערובה לכיסוי הוצאות. לא ייתכן שעובד מה"שטחים" יהיה במצב קשה יותר במימוש זכויותיו מכל עובד אחר, כתוצאה מהפעלת שיקול-דעת בכלל ושיקול-דעת למתן ערבות לכיסוי הוצאות בפרט".