סע"ש 16970-05-15 ריקי אשורוב נ' שמעון גבאי

מבוא

1.עניינו של הליך זה בטענת התובעת כי פוטרה במהלך הריון ללא היתר, בניגוד לחוק עבודת נשים, התשי"ד – 1954 (להלן: "חוק עבודת נשים") וחוק שוויון הזדמנויות בעבודה, התשמ"ח – 1988 (להלן: "חוק שוויון הזדמנויות").

התובעת עתרה לרכיבי תביעה שונים, אשר כולם, למעשה, מבוססים על טענת התובעת שלפיה פיטוריה מעבודתה אצל הנתבע, היו פיטורים שלא כדין, בהיותה בהריון, בלא שניתן היתר לפיטוריה.

2.בתמצית טוענת התובעת כי הועסקה באותו מקום עבודה – מרכול הפועל בעיר שדרות החל מיום 1/1/2013 ועד למועד פיטוריה ביום 9/5/2014.

התובעת טוענת עוד, כי במהלך תקופת העבודה המצויינת לעיל, התחלפו פורמאלית המעבידים במקום העבודה.

כך סיפרה התובעת כי החלה את עבודתה כקופאית במרכול ביום 1/1/2013 ובאותה העת, היה המרכול בבעלות ו/או בהפעלת מר עמר לירון ונקרא בשם "שוק קמעונאי". עוד טענה התובעת, כי ביום 1/7/2013, עבר המרכול לבעלותו והפעלתו הבלעדית של הנתבע ושמו הוסב ל"חן מרקט".

התובעת הוסיפה והדגישה כי המשיכה את עבודתה תחת הנהלת הנתבע, באותו המקום, באותו התפקיד, ברצף העסקה, כך שאף לא נערך עימה "גמר חשבון" ביחס לתקופת עבודתה עם המעביד הקודם. כמו כן, גרסה התובעת, כי הוסבר לה הן על ידי מר עמר לירון והן על ידי הנתבע, כי זכויותיה הסוציאליות והוותק שנצבר לה, לא ייפגעו עקב המעבר הנ"ל.

התובעת טוענת עוד, כי ביום 15/9/2013 לאחר כ-9.5 חודשים בהם הועסקה במרכול, פוטרה על אתר על ידי הנתבע.

3.כתב התביעה טוען עוד כי ביום 1/1/2014 חזרה התובעת לעבודתה במרכול לתפקידה הקודם כקופאית. כעבור 4 חודשים לאחר חזרתה לעבודה במרכול, ב-1/5/2014 או בסמוך לכך, נדרשה התובעת על ידי הנתבע להרים ארגז כבד במסגרת עבודתה. התובעת שהייתה בהריון חששה מהנזק העלול להיגרם לה ו/או לעוברה ועל כן נמנעה מלהרים את הארגז. בשלב זה שאל אותה הנתבע מדוע אינה מרימה את הארגז. התובעת היססה והנתבע מצדו שאל שוב "למה את לא מרימה מה את בהריון?". בשלב זה, לגרסת התובעת, הודיעה לנתבע כי מאחר והיא נמצאת בחודש השני להריונה היא מפחדת להרים משאות כבדים. יחד עם זאת, הבהירה לנתבע כי טיב ואיכות עבודתה לא תפגע, מלבד בקשתה כי לא תישא משאות ו/או חפצים כבדים.

בחלוף כ-5 ימים בלבד מיום שהודיעה התובעת על הריונה, הודיע לה הנתבע, ביום ה-5/5/2014, בשיחת טלפון, כך פתאום, על פיטוריה לאלתר, זאת תחת אמתלת שווא כי כישוריה אינם מתאימים למקום העבודה, כל זאת מבלי ליתן לתובעת כל הסבר מה סיבת פיטוריה – בפעם השנייה.