סע"ש 13680-06-16,"ש 50683-03-15

1.בפני בקשה שהוגשה מטעם המבקש, שהינו התובע בהליך זה (להלן: "התובע"), לגילוי ועיון במסמכים ספציפיים שמחזיקה הנתבעת בהליך, שהינה המשיבה בבקשה (להלן: "הנתבעת"). נזכיר, כי כתב התביעה המאוחד (ובהתייחס לשתי התובענות יחדיו) הוגש לתיק בית הדין ביום 3.7.2016, ועניינו בהעסקתו של התובע אצל הנתבעת במשך כ-20 שנים כמנהל מטע אצל הנתבעת. התובע טוען כי מגיעות לו זכויות בגין העסקה נטענת זו (כולל בגין פיטוריו), וזאת מכוח הוראות הדין ו/או מכוח צו ההרחבה בענף החקלאות לעובדים בדירוג חודשי-מינהלי. כתב הגנה מאוחד הוגש מטעם הנתבעת ביום 1.9.2016, ובו הכחישה הנתבעת את כלל טענותיו של התובע.

2.בבקשתו המקורית שהוגשה ביום 20.11.2016, ביקש התובע לקבל לידיו מספר מסמכים. בין לבין, ומשעה שהוגשה תגובת הנתבעת ביום 29.11.2016, הובהר כי הועברו על ידה חלק מהמסמכים המבוקשים. כן הוגשה מטעם התובע תגובה לתגובה, וכן הודעת הבהרה נוספת מצד הנתבעת, והכל כפי שיתואר להלן בהרחבה.

3.התשתית הנורמטיבית – תקנה 46(א) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"א-1991 קובעת כדלקמן: "(א) בית הדין או הרשם רשאי ליתן צו למסירת פרטים נוספים, ולבקשת בעל דין אף לגילוי או לעיון במסמכים, אם היה סבור שיש צורך בכך כדי לאפשר דיון יעיל או כדי לחסוך בהוצאות". תקנה זו מטילה חובה על שני הצדדים להליך המשפטי לגלות את המסמכים המצויים בידיהם, כדי "להגשים את התכליות של גילוי האמת, עשיית צדק בהליך השיפוטי וייעול הדיון מעצם ניהולו 'בקלפים גלויים'" (ע"ע 22749-09-10 טבע תעשיות פרמצבטיות בע"מ – בלזר, ניתן ביום 27.1.2011). כלומר, על פי הפסיקה, בית הדין ייעתר לבקשה לגילוי מסמכים כאשר המסמכים המבוקשים רלבנטיים לפלוגתאות המתעוררות בהליך.

4.בית הדין הארצי לעבודה חזר על עיקרי ההלכה הפסוקה בבר"ע 54124-06-12 דיוינסקי – HSBC Private Bank Swiss SA, ניתן ביום 7.3.2013. במקרה שנידון שם, נספק כי השאלה הראשונה אותה יש לבחון בהכרעה בבקשה לגילוי מסמכים היא שאלת הרלבנטיות. בעניין זה אף קבע בית הדין הארצי בע"ע 494/06 מדינת ישראל – אבנצ'יק, ניתן ביום 28.3.2007, כי למבחן הרלבנטיות שני היבטים: ההיבט הצר (או תנאי הסף) וההיבט הרחב.

5.לגבי ההיבט הצר (או תנאי הסף) – במסגרתו בוחן בית הדין אם קיימת זיקה ממשית בפועל בין הטענות שבבסיס הבקשה לגילוי מסמכים לבין טענותיו של המבקש בהליך העיקרי. במסגרת זו על בית הדין לבחון האם מתקיימת זיקה בין המידע המבוקש במסמכים שגילויים מתבקש לבין עילת התביעה; האם קיימת תשתית עובדתית לכאורית לביסוס הטענה שגילוי המידע במסמכים המבוקשים דרוש להוכחת עילת התביעה; מהות הזיקה, לאמור חשיבות גילוי המסמכים להוכחת העילה המשפטית או הפרכתה בהליך העיקרי, ותרומתה לענייניות הדיון המשפטי וקידומו; חשיבות הראיות שגילוין מתבקש, לאור טענות הצדדים כפי שנטענו במסגרת ההליך העיקרי; השלב בו מצוי בירור ההליך העיקרי בעת הגשת הבקשה לגילוי מסמכים.

6.לגבי ההיבט הרחב – במסגרתו על בית הדין להידרש לאינטרס הגילוי ומשקלו וכן להשלכותיו של גילוי המידע המבוקש או חיסויו, גם על הציבור ועל צדדים שלישיים. בהקשר זה יבחן בית הדין אם למבקש עניין ישיר, ממשי, ולגיטימי בקבלת חומר המידע; עוצמת האינטרס הממשי של המבקש והחשש מפגיעה בזכויותיו המהותיות; מהות הסעד בהליך המשפטי.

7.ככל שמתקיים מבחן הרלבנטיות, על שני היבטיו, על בית הדין להידרש לאיזון הראוי בין זכות הגילוי לבין זכויות ואינטרסים לגיטימיים המוכרים בהלכה כשוללים גילוי, כגון חסיון סטטוטורי, חסיון מכוח המשפט המקובל, וחסיון מכוח ההלכה הפסוקה. במסגרת זו, על בית הדין לשקול האם קיימת דרך חלופית למיצוי זכויותיו של המבקש, שלא על דרך הגילוי. זאת, תוך בחינת נסיבותיו של כל מקרה לגופו. לעניין זה ראו בפרשת אבנצ'יק דלעיל, וכן בע"ע 28222-05-10 מכתשים מפעלים כימיים בע"מ – פלצ'י, ניתן ביום 21.9.2010.

8.בפרשת מכתשים אף התייחס בית הדין הארצי להשפעה של הזכות לפרטיות על מערך השיקולים שנשקלים על ידי בית הדין, וזאת במילים הבאות: "משהמדובר במידע החוסה תחת הגנת הפרטיות יש חשיבות מיוחדת למלאכת האיזון שצריכה להיעשות בין הזכות לגילוי ועיון מידע בהליך משפטי לבין הזכות לפרטיות. בית דין זה עמד על עצם הצורך באיזון, על מורכבותה של מלאכת האיזון ועל רגישותה וחשיבותה, במספר פסקי דין. אכן: "מבחן הרלבנטיות אינו מהווה סוף פסוק בהחלטה אם לקבל ראיה. יש לאזן בין זכות הציבור לדעת וזכותו של בעל-דין להביא ראיות התומכות בטיעוניו לבין הפגיעה בפרטיות של בעל-דין".

9.מן הכלל אל הפרט – בבקשה המקורית, ביקש כאמור לקבל התובע לידיו את המסמכים הבאים: דו"חות מבוקרים של המטעים לשנים 2016-2015; דו"חות המעידים על הוצאות שכר עבודה וייעוץ של הנתבעת, במשך התקופה של חצי שנה טרם הפסקת עבודתו של התובע בנתבעת, ובמהלך השנה לאחר הפסקת עבודתו; העתק כל הפרסומים שנעשו ביחס למכרז לתפקידו של התובע ולאחר פיטוריו, לרבות תנאי הקבלה לתפקיד וקורות החיים של המועמד שהתקבל; העתק של החוזים הנוגעים לקניית רכב/טרקטור למטע, החל ממועד פיטוריו של התובע, וכן פרוטוקול ישיבת ההנהלה שבה אושרה קניית כלי הרכב; העתק מכל מסמך הנוגע למועד התקבול וגובה הסכום של הפיצוי שהועבר על ידי קרן נזקי טבע לנתבעת, או למי מטעמה; פרוטוקול של ישיבת וועד ההנהלה שהתכנסה לאחר השימוע שנערך לתובע.