סמיר ואח' נ' העיוור ואח'

החלטה

1. המבקשים, חסיב וקארמן סמיר (להלן : "המבקשים") הנם בעלים של דירה בשטח רשום של 62 מ"ר בבית משותף ברחוב הגפן 32 חיפה, ולהם 50/170 חלקים ברכוש המשותף, הידוע בתור חלקה 15 בגוש 11270. דירתם רשומה כחלקת משנה 6 (להלן : "הדירה").

2. בפני בקשה למתן צו מניעה זמני, המורה למשיבה 1, האגודה למען העיוור ע.ר. (להלן : "האגודה") להימנע מלעשות כל פעולות הריסה ו/או בניה על הרכוש המשותף במקרקעין הנמצאים ברחוב הגפן 32 בחיפה (להלן : "המקרקעין"/"הנכס"), ללא הסכמה מפורשת של המבקשים, וזאת עד להחלטה בבקשה למתן פסק דין הצהרתי. כן להורות למשיבה 2 – הועדה המקומית לתכנון ובניה – חיפה (להלן : "הוועדה") להימנע מלהוציא היתר בנייה בהתאם להחלטתה מיום 12/5/2011; לחילופין, להצהיר על בטלותה מאחר וניתנה בחוסר סמכות ותוך פגיעה בזכויות קניין יסודיות של המבקשים, ובניגוד להוראות סעיף 62(א) לחוק המקרקעין, תשכ"ט – 1969 (להלן : "החוק").

3. בד בבד עם בקשה זו, הגישו המבקשים בקשה על דרך המרצת פתיחה למתן פסק-דין הצהרתי, כי המשיבה 1 איננה רשאית לבצע כל עבודות בנייה או הריסה בנכס בכלל וללא הסכמת המבקשים בפרט. כן התבקש ליתן פסק דין הצהרתי על בטלות החלטת הועדה.

4. ביום 12/6/2011 ניתן צו מניעה האוסר על ה"אגודה" לבצע כל עבודות הריסה או בנייה ב"נכס".

לעניין בטלות החלטת ה"וועדה" קבעתי, כי אין זה בסמכותי, ועל המבקשים לפנות לוועדת הערר, והיה ואם שם לא ימצאו תרופה, רשאים להגיש עתירה מנהלית.

ביום 20/6/2011 הוריתי על מחיקת ה"וועדה" מהבקשה לסעד זמני ומהמרצת הפתיחה, ועל כן לא תהיה התייחסות לטענות המבקשים כלפיה.

נימוקי הבקשה

5.המבקשים טוענים, כי בבעלותם כל אחוזי הבניה אשר נותרו בחלקה. לאחר קבלת היתר בניה כדין, המבקשים השלימו בשנת 1999 את בניית דירתם, כפי שהיא כיום בשטח של 237 מ"ר, בתוספת הצמדות מיוחדות שלגביהם קיים הליך של תיקון צו רישום הבית המשותף.

הרכוש המשותף נרשם כחלקת משנה מס' 11 במקרקעין.

לטענת המבקשים, ה"אגודה" מתכננת לבצע פעולות ברכוש המשותף באופן חד צדדי, ללא הסכמתם והכוללות : עקירת חלק מהעצים הנטועים על הרכוש המשותף, הריסת קיר חיצוני הבנוי מאבן, בניית גישה, מדרגות ויציאת חירום. פעולות אלו תפגענה קשה בזכות הקניין שלהם. יש ליתן להם הסעד הזמני המבוקש, שכן מתמלאים כל התנאים הנדרשים להעניק סעד זה:

א. ההכרח במתן הסעד בטרם בירור התביעה לגופה -

מטרת הבקשה הינה מניעת נזק בלתי הפיך. היה ולא יינתן הסעד, קיים סיכון ממשי, כי עד שתתברר התובענה העיקרית יעמדו המבקשים בפני עובדות מוגמרות, כאשר הרכוש המשותף מחולק בפועל, באופן ש"לאגודה" חלק גדול בשטח מאשר חלקם של המבקשים.

ב. זכות לכאורית –

סיכויי התביעה טובים והבקשה נתמכת בראיות מהימנות לקיומה של עילת תביעה.

למבקשים ראיות חותכות התומכות בטענתם, כי הם הבעלים בחלק ניכר ברכוש המשותף, וכי ה"אגודה" "מודה" שלמבקשים זכויות במקרקעין, וכי על פי דין, נדרשת הסכמת המבקשים לכל הצמדה או חלוקה או שימוש בלתי סביר ברכוש המשותף, הסכמה שלא ניתנה, הרי שהמבקשים סבורים, כי סיכויי הבקשה למתן פסק דין הצהרתי ולצו מניעה קבוע גבוהים ביותר.

ג. מאזן הנוחות –

הנזק אשר יגרם למבקשים אם לא יינתן הסעד המבוקש, עולה עשרת מונים על הנזק שיכול וייגרם, ככול שיגרם, למשיבים ממתן הסעד. עצירת תהליך הבנייה עכשיו, טרם התחלתו ואף לפני הוצאת היתר הבניה, תיטיב עם ה"אגודה" בכך שתחסוך לה הוצאות הריסת המדרגות והחזרת המצב לקדמותו בעתיד.

ד. תום לב וניקיון כפיים –

בניגוד לתום ליבם ולניקיון כפיהם של המבקשים, ה"אגודה" מבקשת להשתלט על שטח במקרקעין, בין היתר על-ידי הצמדה ליחידתה שלא כדין, מבלי לאפשר למבקשים שימוש דומה, סביר או בכלל.