סכסוך בין יורשים, פירוק שיתוף בדירה, שיפוץ ודמי טיפול

1. עניינו של פסק הדין בסכסוך בין 5 אחים, על חלוקת נכסי ההורים, הטיפול בהם ובמיוחד חלוקת דירת ההורים ברחוב xxx (להלן: "הדירה").המחלוקת העיקרית הינה בין 3 האחים (התובעים) לאחיהם הנתבעים.
2. התובעת , רווקה כבת 65 שנים, מתגוררת בדירה מאז ילדותה, טיפלה בהורים עד לפטירת האב ביום 12.9.00 והאם ביום 20.2.07 וממשיכה להתגורר בדירה עד היום. בהתאם לצו קיום צוואת האם המנוחה, מיום 17.7.11, ולאחר הסתלקות שני האחים (התובעים 2-3), מחלקם בעיזבון ומזכויותיהם בדירה לטובתה, התובעת הינה בעלים של 3/5 מהזכויות בדירה והנתבעים בעלים של 2/5 מהזכויות.
3. הנתבעים, הגישו תביעה בתמ"ש 24521-12-11, לפרוק שיתוף בדירה וקבלת חלקם 2/5 מהדירה, בהתאם לצוואת האם שקוימה. התובעת מתנגדת וטוענת כי הינה דיירת מוגנת, טיפלה בהורים כל חייה, ללא כל תמורה, שיפצה את הדירה בכספיה ולכן, זכותה להישאר בדירה ולקבל את הבעלות עליה במלואה.

            לכל היותר, לטענתה, מגיע לכל אחד מהנתבעים כ-30,000 ₪ בגין זכויותיהם בדירה, לאחר קיזוז השיפוץ שנערך בדירה ושעליהם היה להשתתף בסך של 26,000 ₪ לכל אחד, בהתאם לחוו"ד שהגישה. וכן קיזוז דמי הטיפול, המגיעים לה לטענתה, בגינם הגישה תביעה כספית בתמ"ש 1820-11-11, בסך של 300,000 ₪. לטענתה, חיוב הנתבעים מוערך בסך של 113,024 ₪ לכל אחד, בהתאם לחווה"ד רו"ח אותה הגישה לביהמ"ש.

            הנתבעים מציינים כי מדובר בהליך שני של התובעת, הנועד לסכל את מימוש חלקם בצוואת האם, לאחר שהתובעת ניהלה הליך להתנגדות לקיום צוואת האם.

4. לענין הערכת שווי הדירה - הוגשו בתיק שתי חוות דעת שמאיות - האחת ע"י התובעת- חוו"ד השמאי גיא דוניו שהעריך את הדירה בסך של 210,000 ₪ כתפוסה ו-600,000 כפנויה (ח/2) והשנייה – חוות דעת השמאית פנינה נוי מטעם  הנתבעים, שהעריכה את הדירה  בסך של 700,000 ₪ כפנויה.

            התובעת העידה לעצמה (ת/3 ות/4)  וכן אחיה י.א.-(ת/1)וש.א. (ת/2).

הנתבעים העידו לעצמם- נ/1 – ח.א.א. ו-נ/2- י.א.

כן העידו המומחים- לתובעת העיד רו"ח אלי סררו לענין דמי הטיפול והשמאי גיא דוניו.

לנתבעים העיד השמאי יוסף חביב ממשרד פנינה נוי.

פירוק שיתוף במקרקעין

5. כאמור, הנתבעים הגישו תביעה לפירוק השיתוף בדירה. התובעת מתנגדת לתביעה.

פירוק שיתוף נידון בהתאם לסעיף 37(א) לחוק המקרקעין, תשכ"ט-1969 (להלן: "חוק המקרקעין") המקנה לכל אחד מבעלי המקרקעין המשותפים זכות לפרק את השותפות בכל עת. בעלות משותפת הינה מצב זמני ולא רצוי. פרוק השיתוף הינה זכות יסוד של כל שותף, כאשר שיקול דעת בית המשפט במניעת הפרוק מצומצם.

            ראה: רע"א 1017/97  רידלביץ ואח' נ' מודעי.