סילוק יד ממקרקעין והשבתם לידי מינהל מקרקעי ישראל
|
א בית משפט השלום רחובות |
1862-00
27.11.2008 |
|
בפני : הרן פינשטין |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
: מינהל מקרקעי ישראל עו"ד אורלי ברנע מפמ"מ |
: 1. יונתן מינס 2. מועצה מקומית גדרה 3. הועדה לתכנון ובניה "זמורה" 4. שלום שכהן 5. אילדור אלקטרוניקה (1996) בע"מ (התביעה נמחקה) עו"ד עליזה לוין עו"ד עובד אליאס עו"ד בני דרייפוס עו"ד אריה קוקס |
| פסק-דין | |
א. רקע
1) תחילת ההליכים בתיק זה בשנת 1995, שנה בה הגיש התובע (מינהל מקרקעי ישראל - להלן: "המינהל") תביעת פינוי נגד נתבע 1, מר יונתן מינס (להלן: "מינס").
מינס לא התגונן בפני התביעה.
ניתן נגדו פסק דין.
בשנת 2000 הודיע מינס לבית המשפט, כי בעקבות ביטול פסק הדין נגדו - לבקשתו - הוא הגיש תביעות כספיות נגד המועצה המקומית גדרה; הועדה המקומית לתכנון ובניה "זמורה" (להלן: "הועדה"); נגד מר שלום כהן ראש המועצה לשעבר של מועצת גדרה.
לבקשת מינס אוחדו הדיונים בשתי התביעות.
ההליכים המקדמיים נמשכו זמן רב ובסופו של דבר נקבעו התיקים המאוחדים לשמיעת ראיות בפני, וזאת על פי החלטת השופטת שטמר, שופטת-המוקד אותה עת.
המועד הראשון לשמיעת ראיות נקבע ליום 27/5/2007.
ואכן, כך היה.
אקדים את המאוחר: בהחלטתי מיום 12/11/2007 קבעתי את סדר הגשת הסיכומים, תוך ציון כי התיק יובא אלי למתן פסק דין ביום 1/4/2008.
בפועל, ביקשו הצדדים דחיית מועדים להגשת הסיכומים והתיק בשל לכתיבת פסק דין רק ביום 17/11/2008.
2) לא פרטתי כל זאת אלא כדי להצביע על תרומת-העצלתיים של הצדדים ובעיקר של מינס עצמו.
עו"ד קוקס, בא-כוחו של שלום כהן ועו"ד מירה אליה באת-כוח הועדה התייחסו בסיכומיהם לעניין זה תוך העלאת טענה מוצדקת של התיישנות ומניעות.
[בענין אחרון זה מן הראוי היה, לדעתי, לאזכר את סעיף 27 לחוק ההתיישנות, תשי"ח-1958. את אשר החסירו הפרקליטים אשלים אנוכי שכן הטענה הועלתה ונפרשה בסיכומים ורק אזכור החקיקה שלה נעדר. הסיפא של סעיף 27 הנ"ל מתיר לבית המשפט לדחות תובענה או לסרב למתן סעד מחמת שיהוי. נסיבות התביעה הכספית של מינס תואמות גם את האמור בסיפא זו, בנוסף לנימוקים נוספים המחייבים את דחיית תביעתו כמפורט להלן].
3) עוד ראוי לציין, כי נעשו מספר נסיונות להגיע להסדר מוסכם, אך הדבר לא צלח.
מכאן, שאין מנוס אלא לפסוק על פי דין, ובענין זה אעיר כי באת-כוחו של מינס, עו"ד ע. לוין, טענה בסיכומיה כי תביעת הפינוי של המינהל נגד מרשה היא תביעה של "סעד מן הצדק" (סעיף יח' לסיכומים). אני חולק על עמדה זו, מה עוד שהטענה לא נשענה על כל אסמכתא משפטית.
מימוש זכותו של בעלים לפינוי הינו מימוש זכות על פי דין - ex lege.
ראה סעיף 2 לחוק המקרקעין, תשכ"ט-1969 המגדיר את היקפה של זכות הבעלות ואת המגבלות עליה: מגבלות על פי דין או על פי הסכם. מגבלות אלו - כלפי המינהל - לא הוכחו על ידי מינס וממילא זכאי המינהל לסעד המבוקש על ידו בתביעתו.
ב. העובדות הרלבנטיות שהוכחו
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|