החלטה
1.מונחת בפניי התנגדותה של המבקשת לביצועם של 4 שיקים, אשר סכומם הכולל עומד על סך של 19,881 ₪, וזמן פירעון לחודשים פברואר עד מרץ 2009.
המבקשת הגישה תצהיר מטעמה ומטעם בעלה (להלן: "מר יפרח") ובתצהירה טענה, שמדובר בשיקים שנמסרו על ידה למשיבה, כחלק מעסקת מכר של טונרים וראשי דיו למר יפרח. לטענתה, לאחר שסופקה הסחורה על ידי מר יפרח ללקוחותיו, גילה שהסחורה שסופקה המשיבה פגומה באופן שאינו ניתן לשימוש.
המבקשת טענה מספר טענות נוספות, ואף הוסיפה וטענה שנגרם לבעלה נזק כלכלי ותדמיתי רב, וכתוצאה מפועלה של המשיבה לקוחות סיימו התקשרות עם בעלה.
מר יפרח טען בתצהירו, שפנה לסוכן של המשיבה וזה הודה בפניו שאכן מדובר בסחורה פגומה, מאחר ועמדה בשמש זמן רב. לגרסתו, נגרם לו נזק כלכלי ותדמיתי רב בשל התנהלות המשיבה, לקוחות החזירו לו סחורה ואף הזדכו עליה, לאחר שהמדפסות שלהם נפגמו, והוא אף נאלץ לתקן תקלות על חשבונו.
כן טען מר יפרח שעומדת למבקשת טענת הגנה של כשלון תמורה מלא על השיקים שנמסרו ועומדת לה טענת הקיזוז אל מול הסחורה הפגומה שקיבל.
מנגד טענה המשיבה, שדין הטענה להדחות, שכן הטענה איננה מהווה עילת הגנה מאחר ושכל הנראה מדובר בכישלון תמורה חלקי בלתי קצוב שאינו מהווה עילת הגנה בין צדדים קרובים ואף טענת הקיזוז לא נטענה בהתאם להוראות הפסיקה בצורה מפורטת, לא נטען מהו סכום הקיזוז ואף לא הוצגו אסמכתאות לכך. המשיבה אף טענה, שמדובר בשיקים שניתנו במקום שיקים אחרים של מר יפרח, שהוכרז כפושט רגל ואין זה סביר שהשיקים הוחלפו לאחר תקופה ארוכה כל כך, מבלי כל מחאה, ואין זה הגיוני שהמשיך לרכוש סחורה נוספת מספר חודשים מאת המשיבה על אף היותה פגומה.
2.דיון:
כלל ידוע הוא כי התנגדות לביצוע שטר כמוה כבקשה למתן רשות להתגונן ועל שתי בקשות אלה, חלים כללים זהים שנקבעו הן בתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 והן בספרות המשפטית ופסיקת בתי המשפט. התכלית החקיקתית של הליך סדר הדין המקוצר הינה "למנוע דיון בתובענה רק אם ברור הדבר ונעלה מספק, שאין לנתבע כל סיכוי להצליח בהגנתו". (ע"א 9654/02 חב' האחים אלפי בע"מ נ' בנק לאומי לישראל, פ"ד נט (3) 41, 46 (2005); ע"א 544/81 מנחם קיהל בע"מ נ' סוכנות מכוניות לים התיכון בע"מ, פ"ד לו (3) 518, 524 (1982); וראה ע"א 3374/05 אוזן נ' בנק איגוד לישראל בע"מ, (טרם פורסם - 1.5.06); י. זוסמן, סדרי הדין האזרחי (מהדורה שביעית, 1995), 675; א. גורן, סוגיות בסדר הדין האזרחי (מהדורה שמינית, 2005) 375).
על רקע הדברים הנ"ל נקבע לא אחת כי על מבקש רשות להתגונן להראות, כי בפיו הגנה אפשרית מפני התביעה בסדר דין מקוצר, כדי שבית-המשפט ייעתר לבקשתו, ויעניק לו את "יומו בבית המשפט". כלומר, בית משפט יבחן באם הציג הנתבע הגנה אפשרית ולו רק בדוחק, שאז יש ליתן לו רשות להתגונן ואין בודקים, בשלב זה של הדיון, כיצד יצליח הוא להוכיח את הגנתו, או מהו טיב ראיותיו.
הדיון בבקשה למתן רשות להתגונן, אינו בא במקום קדם-המשפט, או המשפט עצמו. במסגרת הדיון בבקשה מעין דא, אין בית-המשפט רשאי לקבוע עובדות או לקבוע מהימנות עדויות ואף טענת ההגנה בעל פה כנגד מסמך בכתב יכולה לבסס הגנה לכאורה (ע"א אוזן, לעיל, שם). עם זאת, אין המבקש רשות להתגונן רשאי להסתפק בהעלאת טענת סתמיות וכלליות בתצהירו, אלא חייב הוא להיכבד ולהיכנס לפרטי העובדות שלענין ועליהן הוא מבסס את טענת הגנתו (ע"א 6514/96 חניון המרכבה חולון בע"מ נ' עירית חולון, פ"ד נג(1) 390, 400.
3.בעניין הנדון, ולאחר חקירתה של המבקשת, שוכנעתי שהמבקשת איננה בקיאה בפרטי ההתקשרות. המבקשת אף הבהירה זאת בחקירתה, שם ציינה שהיא גננת ומדובר בשיקים שניתנו על ידה על פי בקשת בעלה.
מעיון בתצהירו של מר יפרח , הרי שבפיו שתי טענות הגנה. האחת, טענה של כשלון תמורה מלא על השיקים שנמסרו על ידו, והטענה השנייה היא כי עומדת למבקשת טענת קיזוז בגין ראשי דיו פגומים שקיבל מאת המשיבה ונזקים שנגרמו לו כתוצאה מכך.
תחילה אדרש לטענת כשלון תמורה מלא אותה טענו המבקשת ובעלה.
בענין זה טענו שעסקינן בטענת כשלון תמורה מלא המקנה להם טענת הגנה טובה כנגד השטר, שכן לגרסתם הסחורה שהתקבלה היתה בלתי ניתנת לשימוש, אלא שמחקירתם של השניים הסתבר, שעסקינן בכישלון תמורה חלקי, בלתי קצוב ולא בטענת כשלון תמורה מלא כטענתם.
המבקשת בחקירתה העידה על כך ששמעה על הרבה טונרים שחזרו, ואף בעלה העיד כדלקמן:
"ש. האם יכול להיות שחלק קטן אפילו מהטונרים שכחילה מסר לך, נשוא 55,000 שקלים כן התקבלו על ידי הלקוח, כן קיבלת תמורה כלשהי.