נדחתה תביעה לאכיפת הסכם פירוד בין ידועים בציבור

1.         תובענה לאכיפת הסכם.

2.         ההסכם - הסכם פירוד בין בני זוג ידועים בציבור והורים לילדים משותפים. ההסכם נחתם ביום 3.1.99 אושר וקיבל תוקף של פס"ד. החתומים על ההסכם הם הצדדים לתובענה - האשה היא התובעת, האיש הוא הנתבע.

העובדות הצריכות עניין

3.         בהסכם הפירוד נשוא התובענה (להלן: "ההסכם") הוסדרו כל ענייניהם הרכושיים של הצדדים כמו גם העניינים הנוגעים לילדיהם המשותפים, לרבות המשמורת עליהם ומזונותיהם.

4.         בסעיף 14 להסכם ניתנה לתובעת אפשרות לרכוש דירה למגוריה, תוך 6 שנים מיום אישור ההסכם בתנאים מסוימים, תוך הטלת חובות על הנתבע במקרה שהדירה אכן תירכש. על החובות ניתן למנות התחייבות של הנתבע לשמש כערב בגין המשכנתא שתיקח התובעת למימון הדירה וכן התחייבות של הנתבע לשאת בתשלום אותה משכנתא (ס' 14א להסכם). בסעיף אחר בהסכם (ס' 10) פרטו הצדדים מספר תוכניות חסכון וזכויות כספיות הרשומות ע"ש התובעת וקבעו,  כי הסכומים בהם יופקדו בנאמנות בידי ב"כ הצדדים וישוחררו אך ורק באם תרכוש התובעת דירה. עוד  קבעו הצדדים ( ס' 10ב להסכם), כי אם האשה לא תרכוש את הדירה תוך 6 שנים מיום אישור הסכם זה בביהמ"ש יחולקו הכספים בחלקים שווים בין הצדדים.  בסעיף אחר בהסכם (ס' 7) התחייב הנתבע לשלם לתובעת 5400$ מידי שנה החל משנת 2001 ועד שתרכוש דירה למגוריה, בכפוף לכך שסך כל התשלומים לא יעלה על 86,400$ בש"ח. בסעיף 14 (ו) להסכם קבעו הצדדים כי התחייבות זו של הנתבע תפסק אם תירכש הדירה כאמור באותו סעיף.

5.         כ-5 שנים לאחר חתימת ההסכם ,ביום 2.12.03 , פנתה התובעת בבקשה (בש"א 17726/03) לאכיפת הנתבע את הוראות ס' 14 להסכם (העוסקת כאמור בהתחייבויותיו בעניין רכישת דירה ע"י התובעת). בישיבה שהתקיימה לדיון בבקשה (ישיבה מיום 25.1.04) הבהרתי לב"כ התובעת כי ההליך הנכון בו היה עליו לנקוט הוא הליך של תובענה לפי ס' 7 לחוק בית המשפט לעניני משפחה, התשנ"ה-1995 ולאור זאת מחקתי את הבקשה (ללא צו להוצאות) וקבעתי כי " לכשתוגש התובענה בית המשפט יידרש לה בעדיפות מבחינת המועדים" (ס' 2 להחלטתי).

6.         ביום 5.1.05, יום בטרם ימלאו 6 שנים למועד בו אושר ההסכם, הוגשה התובענה שבפניי.

טענות הצדדים

7.         בתובענה טוענת התובעת כי הנתבע מסכל נסיונותיה לאכוף את ההסכם (ס' 10 לכה"ת) ועל כן עותרת היא  כי ביהמ"ש יאכוף את ס' 14 ו-10 להסכם באופן זה :

"א.       בהתאם לסעיף 14 להסכם - לחייב את המשיב (צ"ל הנתבע ש.ש.) לחתום כלווה נוסף על הסכם משכנתא, ביחד עם המבקשת, בסך של 195,000$ (שהינם 75% מהסך של 260,000$) לצורך רכישת דירה עבור המבקשת (צ"ל התובעת ש.ש.).

ב.         ולקבוע כי באם לא יעמוד הנתבע בהחזרי המשכנתא, תהא התובעת זכאית לדרוש ברשויות ההוצאה לפועל את תשלום חלקו של הנתבע בתשלומי המשכנתא בסך של 97,5000$ (שהינם מחצית מסך המשכנתא של 195,000$).

ג.          כמו כן, מתבקש בית המשפט לקבוע כי הגשת תביעה זו עוצרת את מניין הימים של התקופה של 6 שנים האמורות בסעיף 14 להסכם, באופן שהנתבע לא יישמע בטענה כי המבקשת אחרה את מועד רכישת הדירה.

ד.         בהתאם לסעיף 10 להסכם - להורות על חיובו של המשיב (צ"ל הנתבע ש.ש.) בסך הריאלי של כ-75,000 ש"ח משנת 1999 עבור רכישת דירה עבור התובעת. (ס' 16 לכה"ת).

8.         הנתבע מצדו טוען, כי דין התביעה להידחות על הסף מאחר וחלף המועד הנקוב בהסכם (6 שנים) בו ניתנה לתובעת האפשרות לרכוש דירה וחיוביו שלו (אשר לאכיפתם עותרת התובעת) תלויים בתנאי זה (ס' 2,6,7 לכתב ההגנה). בנוסף בפי הנתבע טענות לפיהן פטור הוא מלמלא אחר התחייבויותיו בהסכם מאחר והתובעת, בשלל הזדמנויות, הפרה את ההסכם הפרות בוטות ויסודיות, כך לדבריו, ומכאן גרמה במעשיה ובהתנהגותה לביטולו  של ההסכם (ס' 2,3,5 לכתב ההגנה).

9.         א.         אין מחלוקת, כי התביעה הוגשה יום אחד טרם חלוף המועד של 6 השנים

שנקבע בהסכם בו ניתנה לתובעת האפשרות לרכוש את הדירה. אין מחלוקת, כי הדירה לא נרכשה בפרק הזמן האמור וכי תנאי זה לא התקיים. המחלוקת היא באשר לסיבת אי התקיימותו של תנאי זה, וכל צד מטיל את האשם הבלעדי בעניין זה על רעהו. עתירותיה של התובעת המפורטות בס' 16א,ב,ד לכה"ת (שהובא לעיל) מכוונות לכך שקודם כל עתירתה נשוא ס' 16ג לכה"ת תתקבל. עתירה זו עניינה " עצירת מניין הימים של התקופה של 6 השנים האמורות", היינו - הארכת המועד הקבוע בהסכם בו ניתנה האפשרות לתובעת לרכוש את הדירה. יתר עתירותיה של התובעת מכוונות לאכיפת הוראות ההסכם הנוגעות לרכישת הדירה, ומכאן שאם עתירת התובעת להארכת המועד הקבוע בהסכם לא תתקבל לא יהיה מקום להיעתר להן.

ב.         באופן דומה, הגנת הנתבע, כי פטור הוא מקיום הוראות ההסכם עקב הפרות מצד התובעת את ההסכם , ראוי לה שתתברר רק לאחר שתצליח התובעת לעבור את המשוכה הראשונה ותוכיח, כי עדיין נתונה בידה הזכות שניתנה לה בהסכם לרכוש דירה (וזאת חרף חלוף המועד שנקבע בהסכם לכך). היה והתובעת לא תצליח לעבור משוכה זו (המתבססת על קיומו של ההסכם ) הרי ממילא תידחנה כל עתירותיה (הנוגעות כאמור לאכיפת הוראות ההסכם התלויות בקיום תנאי זה) ומכאן שלא יהיה מקום לבחון את טענת הנתבע בדבר ביטול ההסכם ע"י התובעת עקב הפרותיה ולקבוע מסמרות בעניין זה (ויודגש : הנתבע לא הגיש תביעה לביטול ההסכם).

ד י ו ן

10.       סעיף 14 להסכם הוא הסעיף שנותן בידי התובעת את האפשרות לרכוש דירה תוך פרק הזמן האמור ( 6 שנים מיום אישור ההסכם) וקובע את חובותיו של הנתבע במקרה זה. להלן יובא הסעיף כלשונו וככתבו:

" א. במידה שא. (התובעת ש.ש.) תרכוש דירה בין בעצמה ובין יחד עם אחרים תוך 6 שנים מיום חתימת הצדדים על הסכם זה ואשורו בביהמ"ש אשר שוויה לא יעלה על 300,000$ מתחייבים בזאת הצדדים לממנה באופן כדלקמן:

1.         א.         מתחייבת לשלם עבור רכישת הדירה הנ"ל את הכספים אותם