נדחתה בקשת' חפציבה חופים' לעכב ביצוע החלטות בעניין מימוש נכסיה

1.            לפניי בקשה לעיכוב ביצוע של החלטות בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופט י' צבן) מתאריך 1                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                        0.4.08 בתיק פש"ר 4212/07 ומתאריך 22.4.08  בתיק פש"ר 4202/07, ככל שהן מתייחסות לשני הסכמים שעניינם נכסיה וזכויותיה של חברת חפציבה חופים בע"מ (להלן: חפציבה חופים), ולחלופין לגבי אותם חלקים בהחלטות הנ"ל, המתירים לכונסי הנכסים ולמנהל המיוחד לממש נכסים המצויים בבעלות חפציבה חופים.

           בקשה זו באה בגדרה של בקשת רשות ערעור, שהגישו המבקשים בתאריך 28.4.08 על ההחלטות האמורות (רע"א 3813/08). יצוין כי המבקשים הגישו, מחמת הזהירות באשר לדרך התקיפה הנכונה של ההחלטות, אף ערעור על אותן החלטות (ע"א 4832/08). בהחלטה נפרדת הוריתי להעביר ולקבוע את הדיון ב-רע"א 3813/08 וב-ע"א 4832/08, לרבות ביחס לשאלה האם הערעור על ההחלטות הנ"ל של בית המשפט הנכבד קמא הוא בזכות, או ברשות -בפני מותב תלתא, שאמור לשמוע התיק במהלך החודשים ספטמבר, או אוקטובר 2008.

עובדות - רקע וההחלטות נשוא הבקשה

2.            חפציבה חופים היא חלק מקבוצת הבניה חפציבה, קבוצה אשר קרסה באוגוסט 2007 ואשר 26 חברות שהיו כלולות בה מצויות כיום בהקפאת הליכים (ראו החלטה ב-בש"א 6720/07 במסגרת פש"ר (י-ם) 4202/07). במקביל לצו הקפאת הליכים, שניתן על-ידי בית המשפט המחוזי בירושלים, מונה המשיב 2 כנאמן זמני, ואילו המשיב 1, עורך הדין יצחק מלכו, מונה כמנהל מיוחד מטעם הנאמן הזמני (להלן - המנהל המיוחד). לבקשתם של בעלי שעבודים שונים, מונו מספר עורכי דין ככונסי נכסים לפרויקטים מסוימים של החברות.

           בתאריך 21.10.07 הגישו הכונס הרשמי והמנהל המיוחד דו"ח על התנהלות חברות "חפציבה", ממנו הצטיירה, בין השאר, תמונה קשה לגבי מצב רוכשי הדירות בפרויקטים השונים של קבוצת הבניה חפציבה. בדו"ח זה חולקו רוכשי הדירות לשלוש קבוצות (שכונו בדו"ח "מקטעים") לפי סוגי התשלומים. ב"מקטע הראשון" נמצאים רוכשי דירות, אשר הפקידו כספים לחשבונות הליווי בבנקים וקיבלו ערבויות מכר. ב"מקטע השני" נמצאים רוכשי דירות, אשר שילמו כספים, אך טרם קיבלו את מלוא הערבויות הדרושות. ב"מקטע השלישי" נמצאים רוכשי דירות, אשר שילמו כספים, אך אלה לא הופקדו בחשבונות הליווי ולא הוצאו להם ערבויות. לאור האמור, גיבש המנהל המיוחד מתווה לשם השלמת בנייתם של מרבית הפרויקטים השונים, תוך השתתפותם של הבנקים ושל רוכשי הדירות (בהתאם להשתייכותם ל"מקטעים" השונים) בהוצאות הכספיות הדרושות לשם כך. מימושו של המתווה והוצאתו מהכוח אל הפועל חייבו את המנהל המיוחד לנהל משא ומתן מורכב ביותר עם הגורמים הרבים בעלי הנגיעה לעניין, ותוצאתו של מו"מ זה היא נשוא תיק זה שבפנינו, למצער ככל שהדברים נוגעים לפרויקט נשוא הבקשה, אשר תיאורו ופירוט הקשורים בו יבואו להלן.

3.            חברת חפציבה חופים הוקמה כחברה ייעודית במסגרת קבוצת הבניה חפציבה לצורך ייזום והקמת פרויקט נדל"ן למגורים על שטח מקרקעין של כ-150 דונם, בין מכמורת לקיסריה, אשר תוכנן לכלול 18 בניינים ובסך הכל כ-1,100 יחידות דיור, מרכז מסחרי ומבני ציבור שונים (להלן: פרויקט חופים). חלק מן המגרשים בפרויקט חופים שועבדו לנושים שונים, וחלקם - לא שועבדו כלל. חפציבה חופים היא בעלת חלק מן הזכויות בפרויקט חופים, כאשר חלק אחר של הזכויות מוקנה לגורמים אחרים, שבהם גם חברות אחרות בקבוצת חפציבה.

4.            המבקשים שבכאן הם מחזיקי אגרות החוב (סדרה א') של חפציבה חופים. אגרות החוב, בתמורה כוללת של למעלה מ-200 מיליון ש"ח, הונפקו לצורך גיוס הון לשם הקמת פרויקט חופים. אורורה פידליטי חברה לנאמנות בע"מ (המשיבה 6; להלן: אורורה) היא הנאמן למחזיקי אגרות החוב מן הציבור. מחזיקי האג"ח הם הנושה הבלתי מובטח הגדול ביותר של חפציבה חופים. מקצת החוב כלפיהם מובטח אמנם בדרך של שעבודים שונים, אך עיקר החוב אינו מובטח. המבקשים טוענים איפוא כי מעמדם כנושים אינו שונה משל רוכשי דירות, אשר לא קיבלו ערבויות בנקאיות כנגד התשלומים שביצעו.

5.            בתאריך 9.3.08 הגיש המנהל המיוחד, יחד עם בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ (המשיב 4; להלן - בנק מרכנתיל), כונס הנכסים הרשמי (המשיב 2) וכונס הנכסים, עו"ד מטרי (המשיב 3; להלן בפיסקה זו: הכונס), הסכם לאישורו של בית המשפט המחוזי הנכבד (הסכם זה יכונה להלן "הסכם מרכנתיל", או "הסדר מרכנתיל", וזאת מבלי לחוות דעה, בשלב זה, על טענת המבקשים כי המדובר ב"הסדר נושים"). הסדר מרכנתיל נוגע לארבעה פרויקטים של חפציבה (ביניהם פרויקט חופים), שבנק מרכנתיל משמש בהם כבנק מלווה ואשר לזכותו רשומים שעבודים בהם. המרכיב בהסדר שעניינו פרויקט חופים, עוסק בשלושה בניינים הכוללים 164 יחידות דיור, שהזכויות בהם משועבדות לבנק מרכנתיל, וזאת מתוך שמונה-עשר הבניינים, שאת בנייתם יזמה חפציבה חופים בפרויקט. בין היתר נקבע בהסכם מרכנתיל כי שלושה הבניינים האמורים ימכרו על ידי הכונס לצדדים שלישיים, בכפוף לאישור בית המשפט, אלא אם כן יחליט הכונס להשלים את בנייתם. אם יימכרו הבניינים, הכונס יהיה רשאי לבטל את הסכמי הרכישה עליהם חתמו רוכשי הדירות בפרויקטים אלה, ולהשיב כספים לרוכשי הדירות, כמפורט בהסכם מרכנתיל. ככל שיימכר הפרויקט והכונס יבחר שלא לבטל את הסכמי הרכישה, יימכרו הזכויות בפרויקט, בכפוף לשמירת זכויות רוכשי הדירות, כמפורט בהסכם מרכנתיל. ככל שייוותרו עודפים ממימוש פרויקט חופים, יועברו עד 50% מעודפים אלו לכיסוי גרעון בנק מרכנתיל מחיובי חברות אחרות בקבוצת חפציבה, כאשר כל אחד מן הצדדים יהיה רשאי להגיש בקשה למתן הוראות לבית המשפט בענין הזכות לעודפים בפרויקט, תוך שישה חודשים ממועד מימוש הפרויקט (סעיף 2.3.4.2 להסכם מרכנתיל, כפי שתוקן בהסכמת הצדדים (כמפורט בהודעת המנהל המיוחד, סעיף 22). יצוין כי בנוסחו המקורי של הסכם מרכנתיל נקבע כי רק בנק מרכנתיל והכונס יכולים לפנות בבקשה כאמור לבית המשפט).

6.            בהתנגדותם להסכם מרכנתיל, העלו המבקשים ואורורה, בפני בית המשפט המחוזי בתמצית, הטענות הבאות:

(א)      בניגוד למטרה שבבסיס הקפאת ההליכים, ההסדר מאפשר לנושה אחד בלבד (הוא בנק מרכנתיל) לממש השעבוד הרשום לטובתו על חלק מן המקרקעין של פרויקט חופים, ללא קבלת הסכמת יתר הנושים;

(ב)      ההסדר המוצע "מטרפד" מכירה עתידית של פרויקט חופים בשלמותו ומסב בכך נזק לנושים;

(ג)       המנהל המיוחד מנסה לכפות על הנושים הבלתי מובטחים ויתור על יתרות העודפים.

7.            בית המשפט המחוזי הנכבד, לאחר שבחן את טענות המבקשים ואורורה אל מול עמדות המשיבים, קבע, לעניין הסכם מרכנתיל, כך:

"אין לפניי ראייה ברורה, כי מכירה כמכלול עדיפה בהכרח לנושים על-פני מכירה כחלקים. אמנם המנהל המיוחד סבר בזמנו, כי יש לבדוק מסלול זה ואף ביקש לממשו, אך הניסיון לא צלח בשל חוסר מימון, ופנייתו למתנגדת לסייע במימון לא נענתה. קרי, המנהל המיוחד ניסה הדרך המוצעת על-ידי המתנגדת ואפשר שינסה זאת בהמשך, אך אין בכך כדי לעכב את ההסדר, שהרי לא ברור אם המכירה כמכלול אפשרית או שדווקא היא תיטיב עם הנושים, שהרי בפרויקטים הנוספים מעורבים בעלי שעבודים ובעלי אינטרסים נוספים העלולים להערים מכשולים נוספים בדרך להסדר כולל.

באשר לסוגיית העודפים, ההסדר מציע למעשה, כי העודפים יחולקו על-פי הדין, ולכן אין מקום להתנגדות בעניין זה.

לאור האמור לעיל, ההתנגדות נדחית. עם זאת, אם המתנגדת תודיע עד ליום 30.4.2008, כי תעמיד לרשות המנהל המיוחד המימון הדרוש כדי לאפשר מכירה כמכלול, יפעל המנהל המיוחד ללא דיחוי, בתאום עם כל הגורמים האחרים, כדי לנסות ולהגיע למימוש כמכלול" (עמ' 96-95 להחלטה מתאריך 10.4.08).

8.            בתאריך 25.3.08 הציג המנהל המיוחד - לאישור בית המשפט המחוזי הנכבד הסדר נוסף, בעל תכלית דומה לזו של הסכם מרכנתיל, שעניינו בחמישה פרויקטים, שרשומים בהם שעבודים לטובת בנק מזרחי טפחות בע"מ (המשיב מס' 5; להלן: בנק מזרחי). הסדר זה גובש בין המנהל המיוחד, כונס הנכסים הרשמי, בנק מזרחי, וכונס הנכסים על הפרויקטים המשועבדים לבנק מזרחי (להלן - הסכם מזרחי, או הסדר מזרחי). בין היתר, התייחס ההסדר למספר חלקות קרקע בפרויקט חופים, המשועבדות לבנק מזרחי, ושבהן זכויות לבניית כ-128 יחידות דיור בארבעה בניינים. במסגרת הסכם מזרחי נקבע כי הכונס האמור יפעל להשלמת בנייתם של שני בניינים המצויים בשלבי הקמה, ויהיה רשאי לפעול למימוש הזכויות ביתרת המקרקעין נשוא ההסדר, תוך שמירה על זכויות רוכשי הדירות הנ"ל, הכל כמפורט בהסדר.

9.            טענותיהם של המבקשים ושל אורורה בהתנגדותם לאישור הסכם המזרחי, היו דומות, בעיקרן, לטענותיהם בעניין הסכם מרכנתיל: אף כאן טענו המבקשים כי הסדר זה מסכל אפשרות למכירת הפרויקט כמכלול וכן כי ההסדר אינו עומד בתנאיו של סעיף 350 לחוק החברות ואינו מקיים את תכליתו.

10.         בית המשפט המחוזי הנכבד, לאחר שבחן את טענות הצדדים, דחה את התנגדות המבקשים ואורורה לענין הסכם מזרחי, בקובעו כך: