נדון כתובה בבעל סטיות מיניות בידיעת האשה

בפני ביה"ד תביעת האשה לכתובתה.

הצדדים נישאו ביום 11/8/2010, ולהם שני ילדים קטינים (בת 8 ובן 5).

הגט סודר  בהסכמה, ביום י' בתמוז תש"פ, 30/6/20, ולפנינו מונחת תביעת כתובה בסך 360 אלף ש"ח - אותה הגישה האישה (להלן: "התובעת").

התובעת הגישה את תביעת הגירושין הראשית ביום 8/7/19. עילות הגירושין הן אלימות הבעל (להלן: "הנתבע") כלפיה, וכלפי הילדים; טענות על בגידה וקיום יחסי מין קוקסינליים וסטיות מיניות של הנתבע. לטענת התובעת, הנתבע שיקר אותה ולפני הנישואין הוא העלים ממנה ולא סיפר לה על נטיותיו המיניות החריגות, והדבר נודע לה רק באקראי בשנת 2015 מקריאת תכתובת ותמונות שראתה במכשיר הנייד שלו. בשל טענות לאלימות כלפי הקטינה הורחק הנתבע מהבית ביום 24/8/19, בצו הגנה שניתן בביהמ"ש.

מספר שבועות לאחר מכן - ביום י"ט באלול תשע"ט (19/9/19) - בדיון שנערך בבית הדין בתביעת הגירושין,  הצהיר הנתבע כי הוא מעוניין בשלום בית והליכה לייעוץ, ורק בלית ברירה הוא יסכים להתגרש. התובעת הצהירה בדיון שהיא לא מעוניינת בייעוץ זוגי, למרות שמעולם הם לא פנו לייעוץ זוגי (שורות 8-14 לפרוטוקול):"הוא בגד בי עם גברים, סלחתי לו כבר  פעם אחת, ואני גיליתי שהוא שיקר". הבעל הכחיש את דבר הבגידה וטען שהיתה רק תכתובת (שורה 12).

בהמשך הדיון, במענה לשאלה על סיבת רצונה להתגרש, סיפרה התובעת כי שנות הנישואין הראשונות היו תקינות, אך בשנת 2015 היא גילתה כי הנתבע בוגד בה. היא גילתה אז  במכשיר הנייד שלו תכתובת ותמונות בעלי אופי מיני, ובלשונה:

"מדובר על קשר מיני עם בחור, הוא אמר לי שזה בחור, הודה על קשר מיני אתו, התוודה בפני, סלחתי לו, ואז המשכנו להתנהל כבעל ואישה. לאחר מכן התחיל להיות חסר סבלנות, התפרצויות, לפני שנה וחצי התחלנו טיפול בכעסים ... התחילו להיות בחודש מרץ (=2018, א"י) התפרצויות נגד הילדים - סוטר להם, נושך אותם, הופך אותם. כלפיי היו רק איומים. בינתיים קיימנו עדיין יחסים ... לא היה רוצה לחבק אותי, להתייחס אלי ... בשנה וחצי הזו היו מעט יחסים, בתדירות נמוכה - פעם בחודש בערך. היחסים הופסקו לאחר שגיליתי בפעם השנייה שבוגד בי בחודש אפריל האחרון (2019). גיליתי שתי הודעות מיניות מהרבה חברים אחרים. ראיתי הודעות של ארבע שנים אחרונות מחפש סטוצים ... לא דיברתי איתו בבית, יחסי האישות הופסקו ביוזמתי. הייתה פעם אחת שהוא ניסה, אמרתי לו שלא ייגע בי ... אני עזבתי את חדר השינה - אני לא זוכרת בדיוק אולי במאי יוני (=2019, א"י), אחר כך באוגוסט הוא עזב את הבית".

הבעל הודה כי בשנת 2015 הייתה לו התכתבות עם קוקסינל, והבהיר כי יש לו נטיות מיניות. לדבריו היו לו קשרים עם גברים גם לפני הנישואין וגם אחרי (שורה 49), אך הבהיר שמדובר היה בהתכתבות בלבד, ולא בקיומי יחסי מין בפועל. קיום יחסי מין לראשונה עם גבר היה לו רק בחודש באפריל 2019 לאחר שהוא הבין כי מגמת פניה של התובעת לגירושין, ולדבריו יחסי האישות ביניהם הופסקו מצדה הרבה לפני חודש אפריל. (פרוטוקול 11/11/20, שורה 361 ואילך).

לטענתו, הוא גילה לתובעת את דבר נטיותיו המיניות כבר בשנה הראשונה של הנישואין (שם שורה 321), אך הדבר לא הפריע לה, ורק בשנה וחצי האחרונה על רקע הסכסוך שפרץ ביניהם בשל האשמותיה על אלימות  נגד הילדים, היא מאסה בו.

להשקפתו, התובעת משתמשת בטענה על דבר גילוי נטיותיו המיניות כעילת גירושין רק עבור תביעת הכתובה, בעוד שהטעם האמיתי לפירוק הנישואין מצידה הוא הסכסוך הקשה שלהם בנושא הילדים. לדבריו, נטיותיו המיניות היו ידועות לה כבר בתחילת הנישואין אך הדבר לא מנע ממנה מלחיות אתו חיי אישות קרוב לעשר שנים.

יש לציין כי בגרסאות שני הצדדים נמצאו אי דיוקים וסתירות, ונעמוד עליהם כעת.

בחינת גרסאות הצדדים

בא כוחה של התובעת מצביע על סתירות בגרסתו של הנתבע. בדיון הראשון הוא אמר שהוא גילה לה על נטיותיו לאחר הנישואין (19/9/20, שורה 51) - אך בדיון האחרון הוא אמר שהוא לא זוכר במדויק אם הוא סיפר לה לפני הנישואין או לאחריהם (שורות 138, 151 פרו' מיום 11/11/20), ובהמשך הדיון הוא אמר שהוא גילה לה בשנה הראשונה לאחר הנישואין. מסתירה זו מסיק בא כוחה של התובעת שיש לקבוע בבירור כי הנתבע הטעה והעלים מהתובעת את נטיותיו המיניות קודם הנישואין, ויש לראות כאן מקח טעות או כנישואין בדרך של הטעיה כפי שכתב הרמ"א בסימן ע"ז, מתשובת הרא"ש.

 כאן המקום לבוא ולהעיר כי אמנם מדבריו של הבעל לא ברור אם הוא גילה לתובעת את נטיותיו קודם הנישואין או לא - אולם הנתבע דבק בגרסתו כי תקופה קצרה לאחר הנישואין הוא סיפר לה - ראו פרוטוקול (מיום 11/11/20 שורות 143; 151):   

 הבעל: "אני לא זוכר. יצאנו שנה לפני שהתחתנו וספרתי לה על יחסי מין מכל מיני סוגים.

ביה"ד: "אמרת לה דברים ברורים? - הבעל: כן".