מתי יוגדר קטין כמרדן ומדוע ימנע בית המשפט מחלוקת פנסיה נוכח בטלנותו של בן הזוג האחר?

ריש מילין

לשתי סוגיות עיקריות אנו נדרשים בערעורו של המערער על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה בפ"ת (כב' הש' ע. בן דב ג'וליאן) מיום 4.7.21 במסגרתו חייב בית המשפט את המערער במזונות בתו הקטינה המתגוררת עם אמה, המשיבה, למרות מרדנותה הנטענת מצד המערער וכן הורה כי הצדדים לא יחלקו בזכויות הפנסיוניות שנצברו על ידיהם במהלך חיי נישואיהם.

הסוגיה האחת נוגעת לשאלת חיוב המערער במזונות אחת מבנותיו הגדלה אצל המשיבה – כאן נדרש הן לשאלת עצם חיובו של המערער במזונות נוכח טענתו להתנכרותה של בתו אליו, הגדרתו של קטין כמרדן ומתי התנהגותו של קטין הנמנע ממפגש עם אחד ההורים תגרע ממזונותיו, והן לשאלת שיעור החיוב בהתייחס ליכולתם הכלכלית של כל אחד מהצדדים (עניין זה נדון במסגרת תביעת המזונות בתמ"ש 36026-04-16).

והסוגיה השנייה – באלו נסיבות יחרוג בית המשפט מכללו של דבר המורה על חלוקת זכויות הפנסיה שנצברו על ידי בני הזוג במהלך נישואיהם בחלוקה שווה בניהם? (עניין זה נדון במסגרת התביעה הרכושית בתמ"ש 35968-04-16).

****

 המסכת העובדתית

1. חיי נישואיהם של הצדדים לא צלחו. ראשיתם בסיפור התאהבות נוגע ללב עת נסיבות טרגיות הפגישו בין הצדדים. המשיבה עבדה כאחות בבית החולים ושימשה חלק מהצוות הרפואי שטיפל באביו של המערער אחר שנפגע אנושות באירוע טרור בנתניה, אירוע בו נרצחה אמו של המערער. האהבה ניצתה, בני הזוג נישאו כדמו"י ביום 2.1.03 ונישואים אלו הביאו להם שתי בנות קטינות, הגדולה מ. ילידת 1.8.03, והקטנה ב. - ילידת 6.11.05.

   לאחר נישואי הצדדים, במשך כ- 11 שנים התגוררו הצדדים בדירת אביו של המערער ללא שנדרשו לשלם לאב מאומה.

   בשנת 2014 עברו הצדדים להתגורר בבית שנרכש על ידיהם בסיוע אביו של המערער (להלן – בית המגורים או הבית). הבית נרשם על שם הצדדים בחלקים שווים.