משרד השיכון לא יממש ערבות בנקאית אוטונומית למרות שנשלחה חודש לפני שפקעה

ה ח ל ט ה

השאלה שבמחלוקת

סוגייה (מעניינת) מתחום דיני הערבות הבנקאית ניצבת לפנינו ותובעת הכרעה. הערבות הבנקאית משמשת בטוחה נפוצה. ההגנה על הערבות הבנקאית, נרחבת היא. אחת מאבני הפינה של הערבות הבנקאית, היא ניתוקה מעיסקת היסוד. זהו עקרון העצמאות. מניעת פרעונה (ולו לשעה) של ערבות בנקאית על סמך טענות מתחום עיסקת היסוד, תיעשה רק שעה שאין הצדקה להגן על עקרון העצמאות. בגדרי הבקשה דנן נדרשת הכרעה בסוגיית הגדרת "תקופת חייו" של עקרון העצמאות; מועד "לידתו" של עקרון העצמאות ידוע לנו והוא מועד מסירת כתב הערבות לידי המוטב. השאלה מתמקדת באיתור ובזיהוי מועד פקיעתו של עקרון העצמאות, קרי נקודת הסיום, אשר ממנה ואילך שוב לא תהא התחשבות בעקרון זה וכפועל יוצא מכך, לא תזכה הערבות הבנקאית להגנה רחבה. האמנם יש לומר כי מועד פקיעתו של עקרון העצמאות הוא המועד בו דורש המוטב את פרעון הערבות, או שמא המועד הוא מאוחר יותר?

תמצית הבקשה

המבקשים עותרים למתן צו מניעה זמני, שיאסור על המשיב 1 להעביר אל המשיב 2 (או לצד ג' כלשהו) את הסך של 772,380 ש"ח, שקיבל עקב פרעון ערבות בנקאית אוטונומית. בנוסף, מבוקש להורות למשיב 1 להפקיד הכספים בחשבון נאמנות (שיפתח יחד עם ב"כ המבקשים), עד לתום ההליכים בתובענה העיקרית.

עיקרי העובדות

1.         1.         המשיב 2 הוא בעליו של בית משותף (להלן: הנכס) המצוי ברחוב שינקין 21 תל אביב (גוש 7429 חלקה 43. ראו נסח הרישום נספח א לבקשה ונספח א לתגובה). בנכס מצויות דירות מגורים וחנויות. המשיב 1 הוא בא כוחו של המשיב 2. המשיב 1 פרסם בעיתון הזמנה להציע הצעות לרכישת זכויות הבעלות של המשיב 2 בנכס (נספח א לבקשה).

2.         2.         המבקשים הגישו - ביום 30.11.06 - הצעה לרכוש הזכויות בנכס תמורת 1,800,000 דולר ארה"ב (להלן: דולר). הצעתם הוגשה באמצעות עו"ד יאיר דנגור (להלן: ב"כ המבקשים). להצעה צורפה ערבות בנקאית (אשר הוצאה על ידי הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ, לטובת המשיב 1) בסכום השווה ל-10% מגובה ההצעה (קרי: 180,000 דולר, ששויים היה 772,380 ש"ח. הערבות צורפה כנספח ב לבקשה).

3.         3.         ביום 5.12.06, הודיע המשיב 1, בכתב, לב"כ המבקשים כי ההצעה הגבוהה ביותר שהוגשה עמדה על 2,750,000 דולר + מע"מ וכי ביום 7.12.06 תקויים התמחרות לרכישת הנכס. בהתמחרות זו, יורשו ליטול חלק רק מציעים שיגישו הצעה מתוקנת במחיר הנ"ל ויפקידו ערבות (או המחאה) בנקאית בסכום של 275,000 דולר (או בסכום המהווה השלמה לסכום הערבות שכבר הוגשה). המכתב צורף כנספח ו לתגובה. ביום 6.12.06, הודיע ב"כ המבקשים כי מרשיו אינם מתכוונים להשתתף בהתמחרות. הוא אף ביקש לקבל בחזרה את הערבות הבנקאית ונמסר לו כי יוכל לקבלה במזכירות משרדו של המשיב 1.

4.         4.         כחלוף ימים אחדים, שב ב"כ המבקשים ויצר קשר עם המשיב 1 על מנת לברר את תוצאות ההתמחרות. בשיחה, נמסר לו כי הנכס טרם נמכר אולם מנוהל מו"מ עם מספר מציעים וההצעה הגבוהה ביותר עמדה על כ-3,000,000 דולר. ב"כ המבקשים הודיע למשיב 1 מאוחר יותר באותו יום, כי המשקיעים מגדילים את הצעתם לסך של 3,000,000 דולר. למחרת, ביום 12.12.06, קויימה פגישה בין המבקש 1 ובא כוחו לבין המשיבים. בפגישה זו נדונו היבטים שונים של העיסקה. בתום הפגישה, נותר נושא אחד על הפרק: נושא המע"מ. המשקיעים סברו כי עליהם לשלם מע"מ רק בגין רכישת החלק המסחרי וזכויות הבנייה ואילו על שווי הדירות, לא יחול מע"מ. מנגד, סבר המשיב 2 כי המע"מ שישלמו הרוכשים, יחול על מלוא סכום המכירה.

5.         5.         למחרת הפגישה, הודיע המשיב 2 לב"כ המבקשים כי ניתן להעמיד את שווי החלק המסחרי בנכס על 2,000,000 דולר וכי לסכום זה יצורף מע"מ. לגבי הדירות, במחצית המע"מ יישא המשיב 2 ומחצית תשולם ע"י הרוכשים.

6.         6.         ב"כ המבקשים יצר קשר עם המבקש 1, אשר הודיעו כי יהא מוכן לבחון (עם שותפיו) הצעה לרכישת הנכס תמורת 3,310,000 דולר, כולל מע"מ.

7.         7.         ב"כ המבקשים יצר קשר עם המשיב 1, אך קיימא לן מחלוקת בשאלה מה תוכן הדברים שהוחלפו באותה שיחה. ב"כ המבקשים טוען כי כל שאמר למשיב 1 היה כאמור בסעיף 6 לעיל (סעיף 20 לתצהיר עו"ד דנגור, ב"כ המבקשים). המשיב 1 טוען כי ב"כ המבקשים מסר לו שהצעתם הסופית של הרוכשים עומדת על 3,310,000 דולר כולל מע"מ (ושכ"ט עו"ד). אין חולק כי המשיב 1 ביקש לברר את עמדת המשיב 2 בנוגע לסכום הנ"ל וכי לאחר הבירור, הודיע המשיב 1 לב"כ המבקשים שהמשיב 2 מסכים למכור את הנכס תמורת 3,310,000 דולר ואף ביקש לקבוע מועד לחתימה על החוזה. ב"כ המבקשים טוען כי תגובתו הייתה כי עליו לקבל את סופיות החלטתם של הרוכשים ואת מסלול התשלומים. המשיב 1 טוען כי הוסכם כי הנכס יירכש תמורת 3,310,000 דולר.

8.         8.         למחרת, התקשר המשיב 2 לב"כ המבקשים. אף תוכן שיחה זו שנוי במחלוקת. ב"כ המבקשים טוען כי המשיב 2 ביקש לברר את סופיות עמדת מרשיו (סעיף 22 לתצהיר ב"כ המבקשים) ונאמר למשיב 2 כי עדיין אין גמירות מוחלטת להצעה (סעיף 23 לתצהיר ב"כ המבקשים); המשיב 2 טוען כי התקשר על מנת לברר אימתי ייחתם חוזה המכר (עמ' 13 שורות 15 - 20).

9.         9.         מכל מקום, ביום 19.12.06, לאחר שיחה עם המבקש 1, הודיע ב"כ המבקשים למשיב 1 כי העיסקה לא תצא לפועל, שכן הרוכשים החליטו שלא לרכוש את הנכס.

10.    10.    לאחר חילופי מכתבים בין המשיב 1 לבין ב"כ המבקשים (נספחי ג לבקשה ונספחים ח - י לתגובה), דרש המשיב 1 את פרעון הערבות הבנקאית. מכתב הדרישה מיום 27.12.06 צורף כנספח יא לתגובה.