משרד החינוך אינו אחראי לנזק שנגרם לתלמיד במהלך טיול משלא הוכחה מסוכנות המסלול

: | גרסת הדפסה
א
בית משפט השלום חיפה
7130-99
14.3.2007
בפני :
ב. טאובר

- נגד -
:
עלי מוהנד (קטין)
עו"ד ע. בדארנה ואח'
:
1. מדינת ישראל - משרד החינוך והתרבות
2. מועצה מקומית עראבה

עו"ד ד. ויסגלס ואח'
פסק-דין

            מבוא:

1.         מר עלי מוהנד, קטין, יליד 28/10/81 (להלן: "התובע") הגיש תביעה בגין נזקי גוף שנגרמו לו בעת נפילתו בטיול בית ספר כנגד מדינת ישראל - משרד החינוך והתרבות (להלן: "הנתבעת 1") וכנגד מועצה מקומית עראבה (להלן: "הנתבעת 2").

2.         הנתבעת 1 הגישה הודעה לצד שלישי כנגד הנתבעת 2 לצורך שיפויה בגין כל פיצוי שייפסק כנגדה.

3.         במסגרת ישיבות ההוכחות שהתקיימו ביום 10/3/04 וביום 17/1/05  נחקר פרופ' רופמן, מומחה ביהמ"ש, על חוות דעתו ועל חוות דעתו המשלימה. בעקבות בדיקתו הנוספת של התובע העמיד המומחה את נכותו הרפואית הצמיתה של התובע על 2.5% לצמיתות.

4.         בישיבת ההוכחות מיום 15/5/06 נחקר התובע. בעקבות הודעת ב"כ הנתבעת 2 לפרוטוקול ביום 15/5/06 ובהודעה נוספת בכתב ביום 13/6/06 כי הנתבעת 2 העסיקה את מנהל בית הספר ומוריו ואינה מעוניינת בזימון עדים ויתרה הנתבעת 1 אף היא על זימון עדים מטעמה.

5.         בתאריך 23/11/06 הגישה הנתבעת 2 הודעה לפיה בהתאם להחלטת הנשיאה, כב' השופטת ב. גילאור, מיום 15/10/06 בתיק פש"ר 758/06, ניתן צו להקפאת כל ההליכים המתנהלים כנגד המועצה המקומית עראבה. עיון בהחלטת כב' השופטת גילאור מעלה כי צו הקפאת ההליכים כנגד הנתבעת 2 ניתן למשך 90 יום בלבד והודעה נוספת מצידה של הנתבעת 2 לא הוגשה לתיק ביהמ"ש.

6.         ב"כ התובע הודיע בתאריך 12/12/06 ולאחר שהודעת הנתבעת 2 הועברה לעיונו כי הוא מבקש להמשיך בהליכים ובמקביל הגיש סיכומיו.

7.         הנתבעת 2 לא הגישה סיכומים ואילו הנתבעת 1 הגישה סיכומיה ביום 28/2/07 ועל כן ניתן פסק דיני כעת.

            נסיבות התאונה:

8.         הגרסה הראשונה לקרות התאונה תועדה מפי התובע בחדר המיון בבית חולים נהריה (עמ' 31 לפרוטוקול). על פי גליון חדר המיון נ/1 צויין מפי התובע כדלקמן:

"לדבריו, היום בזמן טיול שנתי בבית הספר סובב קרסול ימין".

9.         בכתב התביעה בסעיף 4 פירט התובע את נסיבות התאונה כדלקמן:

"ביום 2.4.97 או בסמוך לכך עת השתתף התובע בטיול שאורגן ונערך בהדרכת ובחסות בית הספר ובזמן ההליכה במסלול לא מסומן בצלע הר ותוך כדי כך הוא החליק ונפל וכתוצאה מכך הוא נחבל בגופו".

10.        בעדותו הראשית פירט התובע בעמ' 29-28 את נסיבות התאונה כדלקמן:

"ש.      מה עשיתם לאחר שהאוטובוס עצר?

  ת.      ירדנו להר. היינו קבוצה וירדנו בואדי.

  ש.      תתאר את הצורה בה הלכתם?

  ת.      היתה ירידה תלולה. היינו מחזיקים אחד בידי השני. מקום ההליכה לא כל כך. הלכנו בירידה של כ-4 קילומטר. המסלול היה תמיד בירידה תלולה ומסוכנת.

            ...

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.


כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>