משעל נעים נ' בטוח לאומי-סניף ירושלים

פסק דין

בפנינו תביעת התובע לקבלת גמלת הבטחת הכנסה לפי חוק הבטחת הכנסה, התשמ"א-1980 (להלן: "החוק"), כאשר המחלוקת נסובה על שאלת זקיפת הכנסות מנכס של זכויות הבנייה בדירת בן התובע.

רקע כללי

התובע קיבל גמלת הבטחת הכנסה מחודש 7/04 ועד 2/06 בשיעור של 80%.

התובע הגיש תביעה חוזרת להבטחת הכנסה ביום 28/5/07.

לתובע נזקפו הכנסות עקב הכנסה מנכס, דירת בנו איסמאעיל שנבנתה בקומה השנייה מעל בית התובע באבו טור (להלן: "הנכס"), השוללות קבלת הגמלה.

גדר המחלוקת:

הפלוגתאות בתיק, כפי שנקבעו בהחלטה מיום 4.11.08, הן אלו:

1. האם לתובע נכס מקרקעין, או שמדובר בנכס של בנו ומתי נבנה הנכס.

2. בכפוף לאמור לעיל, מה שיעור ההכנסה מהנכס.

בפנינו העידו התובע עצמו ובנו איסמאעיל. מטעם הנתבע לא העידו עדים.

המסגרת הנורמטיבית

תכליתו של חוק הבטחת הכנסה היא להבטיח הכנסה מינימלית לכל אדם אשר אין ביכולתו לעבוד ולהתפרנס כדי מחייתו, או אשר אינו ניתן להשמה בעבודה כלשהי. מטרתה של הכנסה זו היא להבטיח לאדם כזה ולמשפחתו את סיפוק צרכי הקיום החיוניים עבורם, והכל בכפוף לקריטריונים ולתנאים הקבועים בחוק ובתקנות. החוק אינו מיועד להבטיח את הכנסתם של אלה היכולים להשתכר את המינימום שנקבע בו או יכולים להפיק הכנסה מנכס כלשהו (עב"ל 761/06 המוסד לביטוח לאומי נ' חליל אבו אעיש (טרם פורסם, ניתן ביום 16.3.08)).

ברי כי מי שיש לו באמתחתו ממון או נכסים עליו לממש אותם או לנסות ולהפיק מהם הכנסה בטרם יפנה לקופת הציבור. (ראו ב"ל (י-ם) 10289/08 קרמי נינה - בטוח לאומי (ניתן ביום 14.12.09); ב"ל (י-ם) 12779/05 גבארין סנא - המוסד לביטוח לאומי (ניתן ביום 11.11.2008)).

בהתאם, נקבע בדין ובהלכה הפסוקה, כי מי שיש לו הכנסות מעבודה או מנכסים, ואף הכנסות רעיוניות מנכסים, בסכום העולה על הסכום שנקבע, איננו זכאי לגמלת הבטחת הכנסה. סעיף 9 לחוק הבטחת הכנסה קובע הגדרת נכס ובין היתר מבהיר כי מדובר ב"כל רכוש, בין מקרקעין ובין מיטלטלין, וכן כל זכות או טובת הנאה ראויות או מוחזקות, והכל בין שהם בישראל ובין שהם מחוץ לישראל, ולמעט סכום שאינו מובא בחשבון, ולמעט זכות החזקה במקרקעין המשמשים למגורי הזכאי ולא לשם השתכרות או רווח. " הפסיקה על סעיף זה חזרה והדגישה כי הדבר תואם את תכלית החוק: "נשללת בסעיף 9 לחוק הקצבה ממבוטח שברשותו נכס שהחזקה היא כי ניתן להפיק הימנו הכנסה מינימאלית. ההשקפה הגלומה בחוק היא שהציבור אינו חייב לתמוך באדם שיש לו רכוש ממנו ניתן להפיק למצער, הכנסה מינימאלית" (עב"ל 685/05 שרון נ' המוסד לביטוח לאומי (ניתן ביום 27.10.06)).

תקנות הבטחת הכנסה, תשמ"ב-1982 שהותקנו מכוח החוק קובעות בתקנה 10 את אופן זקיפת ההכנסה מהנכס. תקנה 11 לתקנות אלו קובעת כך:

הועבר נכס, שהיה בבעלותו או בחכירתו של התובע גימלה או של בן זוגו, לאדם אחר ללא תמורה או בתמורה סמלית, יראו את הנכס כשייך למעביר הנכס -

(1)אם הנכס הועבר תוך חמש שנים שלפני מועד הגשת התביעה לגימלה;

(2)אם הנכס הועבר לילדו, כל עוד הוא ילד הנמצא בהחזקתו, אף אם חלפו יותר מחמש השנים האמורות בפסקה (1).

חוק המקרקעין התשכ"ט-1969 קובע כי נדרש רישום של העברת זכויות במקרקעין, וכן על העברתן להיעשות בכתב. כן נקבע מפורש בסעיף 12 לחוק המקרקעין כדלקמן: