פסק דין
לפניי תביעה בהתאם לחוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ומקומות ציבוריים, התשס"א- 2000. התביעה הוגשה על סך של 30,100 ₪, כשלטענת התובע הוא ובת זוגו הופלו לרעה בכך שלא הוכנסו למועדון בשל צבע עורם או מוצאם.
ביום 31/12/2009 ערב הסילבסטר, יום ה' בשבוע, הוזמנו, לגרסת התובע, הוא בת זוגו הגב' צ'רסי מרים וחברותיה למועדון "תל אביבה" ברחוב התערוכה 3 בתל אביב (המצוי בנמל ת"א). התובע ובת זוגו לא נכנסו למועדון בעוד שחברותיה של בת זוגו כן נכנסו.
ביום 31/10/2010 התקיים דיון בו העידו התובע, בת הזוג של התובע ועובדת של המועדון שנכחה מחוץ למועדון ושלטה על כניסת האורחים (להלן: "סלקטורית") ונחקרו בחקירה נגדית.
לטענת התובע בעת הגעתם למועדון בשעה 10:15 לערך נתקלו הוא ובת זוגו בסלקטורית המועדון הגב' ארונוב אנה ואמרו לה כי הם רשומים ברשימות של יונתן ויטורי אך זו סירבה לאפשר את כניסתם בגלל צבע עורו של התובע, בעוד שחלק מהחברות שהוזמנו והגיעו זמן קצר לפניהם נכנסו, בזמן שאמרו לסלקטורית כי גם הן מוזמנות של יונתן ויטורי.
חרף העובדה שעמדו דקות ארוכות מחוץ למועדון בניסיון להיכנס פנימה, המשיכה הסלקטורית להתעלם מהם ולהכניס אנשים אחרים מבלי לבדוק תעודות זהות אלא על פי מראה בלבד, הוא חש מושפל, מבוזה, ומצורע.
עוד טוען התובע כי האירוע גרם לו עוגמת נפש רבה וכי הופלה לרעה בגלל שהינו כהה עור וזאת בניגוד לאמור בחוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים, התשס"א- 2000" ועל כך מבוססת תביעתו.
הנתבעת טוענת מנגד כי אין מדובר בהפליה וכי הסיבות לכך שהתובע נותר מחוץ למועדון ולא נכנס פנימה הן אחרות ובהתאם למדיניות התנהלות המועדון.
לגרסתה, במועדון קיים נוהג בעיקר בסופי שבוע על פיו ניתנת לכל אדם אפשרות להזמין מקומות מראש ולצורך כך מוקצים מקומות למזמינים ונערכת רשימת מזמינים לשעות מסוימות. בהתאם לזאת , למזמינים ניתן טווח זמן הגעה עד לשעה 22:00 ואם לא עשו כן הם נאלצים להמתין עם שאר אורחים האקראיים הממתינים מחוץ למועדון בתקווה להיכנס לפי סדר הגעתם.
נציג הנתבעת והגב' ארונוב בעדותם הבהירו כי האירוע אירע ביום חמישי ערב הסילבסטר מועד בו היה לחץ אדיר בכניסה וכן היו אנשים רבים בתוך המועדון, מה גם שהייתה מכירה מוקדמת של כרטיסים ואנשים שקנו כרטיסים במכירה מוקדמת נכנסים בוודאות. לעניין רשימות המוזמנים טענו כי הרשימות תקפות עד השעה 22:15 ולאחר מכן נזרקות ולא עובדים על פיהן.
בחוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים, התשס"א- 2000 בסעיף 3(א) נקבע כי:
"מי שעיסוקו בהספקת מוצר או שירות ציבורי או בהפעלת מקום בשירות ציבורי, לא יפלה הספקת המוצר או השירות, במתן הכניסה למקום הציבורי או במתן שירות במקום הציבורי, מחמת גזע, דת או קבוצה דתית, לאום, ארץ מוצא, מין, נטייה מינית, השקפה, השתייכות מפלגתית, מעמד אישי או הורות."
מן המפורסמות כי בערב השנה האזרחית החדשה הלועזית מקומות הבילוי הומים אדם במיוחד בעיר תל- אביב.
התובע ובת זוגו העידו כי הגיעו בסביבות השעה 22:15 וכי הבחינו בהרבה אנשים שממתינים בכניסה. החברות של בת הזוג הגיעו לפני השעה 22:00 ולכן סביר כי נכנסו בלי קשר לעובדה כי הן בעלות גוון עור בהיר.
למותר לציין כי החברות לא התייצבו לדיון ולא ניתן היה להתרשם ממראן.
נציג הנתבעת והגב' ארונוב העידו כי מדובר במועדון שרוב לקוחותיו הינם דווקא מעדות המזרח בעלי עור כהה וחזות מזרחית. הנציג הציג בפני בית המשפט תמונות המצולמות על ידי צלמים של אנשי יחסי הציבור הפועלים במקום המעידות על כך כי אכן ישנם מבלים רבים בעלי עור כהה וחזות מזרחית. עוד נטען כי זמרים מזרחיים מופיעים במקום.
טענת הנתבעת לפיה היא שומרת את צילומי האבטחה למשך שבועיים ימים נראית לי סבירה בנסיבות העניין.
התביעה הוגשה בחלוף כמעט 6 חודשים מן המקרה ולכן לא נשמרו הצילומים ואף קיים קושי לעמת את הסלקטורית או מי מעובדי המועדון עם טענות התובע ובת זוגו.
טענת הנתבעת לפיה הסלקטורית פועלת בהתאם לנוהל המקובל במקום הקובע כי מוזמנים המגיעים לאחר השעה 22:15 ייכנסו למועדון בסיוע הסלקטורית בכפוף לתפוסתו ורשימות המזמינים תקפות עד לשעה זו שכן מעבר לכך אין להן חשיבות והממתינים בחוץ נכנסים לפי סדר ההגעה כאמור נראית לי סבירה גם כן בנסיבות המקרה שלפניי.
לעניין טענת הנתבעת כי רוב לקוחותיה בעלי חזות מזרחית, התרשמתי מהתמונות שצולמו במועדון במועדים שונים והוצגו בפניי ביום הדיון כי אכן מבלים במועדון זה דרך קבע אנשים בעלי חזות כהה ומזרחית ומכאן אי כניסתו של התובע ובת זוגו למועדון אינה נובעת מחזותם או ממוצאם אלא מנסיבות האירוע המפורטות דלעיל ואין מדובר כאן בהפליה לרעה של הנתבעת כלפי התובע ובת זוגו.