מרמלשטיין ואח' נ' מדינת ישראל - משרד הבינוי והשיכון ואח'

1.עניינה של העתירה בהחלטת הוועדה הבינמשרדית של המשיב מס' 1, משרד הבינוי והשיכון (להלן: "המשיב") מיום 23.2.16, לדחות את בקשת העותרים לרכוש את שתי הדירות הסמוכות בהן הם מתגוררים בשכירות בדיור הציבורי (להלן: "הדירות"). הדירות מנוהלות על ידי המשיבה מס' 2, חברת עמיגור ניהול נכסים בע"מ (להלן: "עמיגור"), היא החברה המשכנת בדיור הציבורי.

הרקע 

2. העותרים הם בני זוג, המתגוררים בשתי דירות סמוכות בדיור הציבורי, יחד עם שישה מתוך שמונת ילדיהם. ארבעה ילדים מתוך השישה הם בגילאי 14 - 19 שנים, והשניים האחרים בגילאי 24 - 26 שנים. שניים מבין ששת הילדים הם בעלי מוגבלויות.

את זכות השימוש בדירה הראשונה קיבלו העותרים בשנת 1994, כשהיו להם ארבעה ילדים. את הדירה השנייה, הסמוכה לדירתם, קיבלו הם בשנת 2007 נוכח התרחבות המשפחה. עם קבלת הדירה השנייה, פעלה עמיגור לאיחוד הדירות על ידי שבירת חלק מהקיר בין שני המטבחים של הדירות (המטבחים צמודים בקיר משותף).

3. בחודש ינואר 2014, ומכוח הסמכות הנתונה למשיב בחוק הדיור הציבורי (זכויות רכישה), התשנ"ט-1998 (להלן: "חוק הדיור הציבורי"), הוציא המשיב את נוהל "מכר דירות בשיכון הציבורי" (להלן: "הנוהל" או "נוהל מכר דירות"). נוהל זה מסדיר, בין היתר, את תנאי הזכאות לרכישת דירה בדיור הציבורי.

4. לאור הוצאתו של נוהל מכר דירות, נשלח מכתב לעותרים בו הוצעה להם האפשרות לרכוש את הדירות. בהתאם לכך, הגישו העותרים בקשה לרכישת הדירות אך בקשתם נדחתה. ערעור שהוגש על ידי העותרים למשיב, נדחה אף הוא.

5.בחודש יוני 2015 הגישו העותרים, באמצעות המחלקה המשפטית של עמותת ידיד, בקשה נוספת לרכישת שתי הדירות, לוועדת חריגי מכר של המשיב. גם בקשה זו נדחתה בהחלטת הוועדה מיום 23.2.16 (להלן: "ההחלטה"). כנגד החלטה זו הוגשה העתירה דנן במסגרתה מבקשים העותרים להצהיר על זכאותם לרכישת שתי הדירות.

6. אעיר כי לאחר הגשת העתירה הסכימו הצדדים כי הוועדה הבינמשרדית של המשיב תשוב ותדון בבקשת העותרים. ביום 15.11.16 ניתנה החלטה נוספת של הוועדה לפיה נדחתה שוב בקשת העותרים לרכישת הדירות.

טענות העותרים