מרגלית נ' רובין

פסק דין

א. מ ב ו א

לפניי תביעה שעניינה הפרת הסכם מכר דירה, עקב אי גילוי בעיית רטיבות בדירה.

2.התובעת, הגב' רותי מרגלית (להלן: "התובעת") פנסיונרית המתגוררת בגפה, רכשה מהנתבע דירה הנמצאת בקומה רביעית ברח' חנה סנש 26 הרצליה (להלן: "הדירה"), במטרה לגור בה.

3.הנתבע, מר רובין לירן צבי, הינו הבעלים של הדירה והוא אשר מכר את הדירה לתובעת.

4.במהלך חודש מאי התעניינה התובעת ברכישת דירה בהרצליה והיא פנתה למתווך. המתווך הציג לה את דירתו של הנתבע והתובעת ניהלה מו"מ לרכישת הדירה.

5.ביום 16.6.09 נחתם הסכם מכר בין התובעת לנתבע (להלן: "ההסכם") וסכום התמורה שולם במלואו.

6.בתביעה זו התקיימו שתי ישיבות הוכחות. ביום 19.2.12 נשמעו מומחה התביעה מר מרדכי אדלר, עדת תביעה 2 – גב' נורית אוליבה האדריכלית, עד תביעה – מר מיכאל פאר וכן נשמעו מומחה ההגנה, עד הגנה 1 מר אריה טל. ביום 21.11.12 נשמעו התובעת והנתבע.

ב. טענות הצדדים

1.לטענת התובעת בעת ביקורה עם המתווך בדירה, שהייתה לאחר סיוד טרי, היא הבחינה בכתמים, שאלה לפשרם ונענתה כי מדובר בכתמי לכלוך שניתן לנקותם בקלות. התובעת אשר סברה כי אלו פני הדברים, רכשה את הדירה.

לפני כניסתה לדירה היא ביקשה לבצע שיפוצים בדירה, ולכן פנתה לאדריכלית נורית אוליבה (להלן: "האדריכלית"). האדריכלית הגיעה לדירה ביולי 2009 כדי להכין תוכנית הכוללת כתב כמויות לצורך ביצוע השיפוץ והיא הבחינה בסימני רטיבות על הקירות והרצפה, המתבטאים בכתמים כהים מגוון הריצוף, וכן בתפרחת על גבי הקירות מעל הפנלים.

האדריכלית יחד עם הקבלנים שביקרו בדירה, זיהו כי הכתמים נובעים מבעיית רטיבות מתחת לרצפה ולכן קבעו שיש צורך לפרק את הריצוף. האדריכלית דיווחה על כך לתובעת שנדהמה מהממצאים ולאחר פירוק הריצוף בדירה, התברר לתובעת, שכל החול מתחת לרצפות רטוב לחלוטין, כי הצנרת רקובה וחלודה ומים דלפו והתפשטו וחלחלו מתחת למרצפות ועקבותיהם התבטאו בכתמים על הקירות.

התובעת טענה, כי היא הודיעה על כך לנתבע, אשר אישר כי לפני מועד החתימה הייתה בדירה רטיבות מתחת לרצפות. בתחילה הוא הבטיח לסדר את הנזק וציין, כי הוא יברר עם חברת הביטוח שלו אם הנזק מכוסה על פי הפוליסה, אך לאחר שהוא קיבל ממנה תשובה שלילית הוא חזר בו מהבטחתו.

מבירור שעשתה התובעת עלה, כי חצי שנה לפני חתימת החוזה אירעה תקלה בצנרת הדירה, אשר תוקנה על ידי הנתבע או מי מטעמו. אולם התיקונים היו שטחיים, רשלניים ובלתי מקצועיים.

לטענת התובעת, הנתבע לא רק שידע על ה"מום הנסתר" היינו "הרטיבות הכלואה", אלא שהוא ניסה להסתירו באופן שטחי על ידי הדבקת אריחים על פני האריחים שנפגמו כתוצאה מהרטיבות.

עוד טענה התובעת, כי אין מקום להאשמת הנתבע, לפיה היא מנסה להשיג הנחות נוספות. לו הייתה התובעת יודעת על בעיית הרטיבות היא לא הייתה רוכשת את הדירה או לחלופין הייתה מפחיתה מסכום התמורה את העלויות הכרוכות בתיקון. לפי חוו"ד שמאי מטעמה אומדן עלויות התיקונים הינה 95,918 ש"ח כולל מע"מ.

מנגד טען הנתבע, כי מטרת התובעת בתביעתה הוא לקבל כספים בגין השיפוץ שערכה בדירה לאחר שקיבלה את החזקה לידיה וכי היא קנתה את הדירה במצבה "AS IS" תוך שהיא מוותרת מראש על כל טענה/דרישה /תביעה מכל מין וסוג שהוא לגבי הדירה.

בכתב ההגנה ציין הנתבע, כי הוא הבעלים של הדירה משנת 1997, אך הוא מעולם לא התגורר בדירה והיא הייתה מושכרת עד דצמבר 2008 לצדדים שלישיים. מדצמבר 2008 ועד מכירתה לתובעת הייתה הדירה ריקה מאדם.

הנתבע טען, כי לאחר שפונתה הדירה בדצמבר 2008, הוא תכנן לעבור לגור בה ולכן סייד אותה, הסיר את השטיחים מקיר לקיר והדביק ריצוף חדש, כי לא ניתן היה להסיר את הדבק. אולם תוכניתו לעבור לגור בדירה לא יצאה לפועל ובחודשים מרץ-מאי 2009 הוא העמידה למכירה.

התובעת ביקרה מספר פעמים בדירה בלוויית בני משפחתה ומומחים ולאחר בדיקת הדירה היא הביעה נכונות לרכוש אותה, נפגשה עם הנתבע וניהלה עמו מו"מ.