מעמד צוואה ביחס לנחלה אל מול הסכם המשבצת - חדשנות בגישת המינהל

הקדמה

1.         עניינו של פסק דין זה הוא בקשה לפירוק שיתוף במקרקעין הידועים כמשק 13 במושב XXX (להלן: "הנחלה").

המנוחה - XXX ז"ל  (להלן: "המנוחה") היתה הבעלים של הזכויות בנחלה. המדובר בזכויות של "בר רשות", כפי שיפורט להלן בהרחבה.

המנוחה עשתה צוואה במסגרתה הורתה על מכירת זכויותיה בנחלה וחלוקת הכספים שיתקבלו בין התובעים והנתבע 1 (להלן: "הנתבע").

2.         התובעים מבקשים להוציא לפועל את הוראות הצוואה ביחס לנחלה בדרך של פירוק שיתוף ואילו הנתבע, שהוא בנה המאומץ של המנוחה, מתנגד לפירוק השיתוף מאחר, שלטענתו, הוא צאצא יחיד של המנוחה ומשכך, הוא זכאי לקבל את מלוא הזכויות בנחלה בהסתמך על הוראותיו של הסכם ההתקשרות בין הנתבע 2, שהוא הבעלים של הזכויות בקרקע עליה נמצאת הנחלה, ומושב XXX (להלן: "הסכם המשבצת"). הנתבע סבור, כי לנוכח הוראות הסכם המשבצת ביחס להעברת זכויות לאחר פטירה, בטלות הוראות הצוואה.

3.         סלע המחלוקת שבין הצדדים היא השאלה מה היחס שבין הוראות הצוואה, שלפיהן יימכרו זכויות המנוחה בנחלה ותמורתן תחולק בין הזוכים, לבין הוראת סעיף 19(ג)(2) להסכם המשבצת, שבין הנתבע 2 ומושב XXX, שלפיה במקרה שמנוח לא הניח אחריו בן זוג, אך הניח צאצא, תעבורנה זכויותיו במשק לצאצא, ובלבד שהוא מסוגל ומוכן לקיים את המשק.

רקע עובדתי ודיוני

4.   א.   ביום 17.4.05 נפטרה המנוחה כשהיא אלמנה ולה בן מאומץ אחד, הוא הנתבע.

ב.   הנתבע הגיש בקשה למתן צו ירושה וביום 17.8.05 ניתן על-ידי הרשם לענייני ירושה צו לפיו הנתבע הוא היורש היחיד של המנוחה.

הנכס העיקרי שהיה למנוחה הוא זכויותיה בנחלה.

ג.   לאחר שהתברר שהמנוחה הותירה אחריה צוואה, ביקשו התובע 1, אחיינו של בעלה המנוח אותו גידלה המנוחה כבנה (כלשון המנוחה בצוואה) והתובעת 2, אחות המנוחה, לקיים את  הצוואה, ולבטל את צו הירושה. הנתבע הגיש התנגדות לצוואה.

ד. לנוכח העובדה שהמנוחה הותירה צוואה, בוטל ביום 29.10.06 צו הירושה והתנהלו בפני ביהמ"ש הליכים שבחנו את התנגדות הנתבע לצוואה (ת"ע 4256/05, 4255/05).

ה.  בפסק דין שניתן ביום 14.4.10, נקבע כי הבקשה לקיום צוואת המנוחה מתקבלת וההתנגדות נדחית. ניתן צו קיום צוואה.

5.         בצוואתה הותירה המנוחה הוראות ביחס לזכויותיה בנחלה כדלקמן: