מחלת נפש שהוסתרה, אלימות הבעל, ודין הכתובה

הצדדים נישאו בחודש סיון תשע"ז (17/3/17). בחודש החמישי להריונה עזבה האישה את הבית (אפריל 2018) ופתחה בבית הדין תיק ליישוב סכסוך (10/4/18). שבועיים לאחר לידת הילד המשותף (נולד ביום 23/7/18) היא הגישה תביעת גירושין בבית הדין (ביום 7/8/18).

לטענת האישה (להלן: "התובעת") הבעל (להלן: "הנתבע") סובל ממחלת נפש שהוסתרה ממנה קודם הנישואין, ולכן החיים עמו היו בלתי נסבלים, וכללו מריבות והתנהגויות מוזרות של הנתבע. לראשונה נודע לה על עברו הנפשי של הנתבע ממדריך הנישואין של הנתבע, לאחר שהם פנו אליו לקבלת ייעוץ, לאחר מריבה שפרצה ביניהם בתחילת הנישואין. בפגישה זו נודע לה כי בתקופה של כחצי שנה לפני הנישואין הנתבע טופל אצל הפסיכיאטר ד"ר מרק וייזר, ובהוראתו הוא גם נטל כדורים.

יש לציין כי הנתבע סירב לחשוף את תיקו הרפואי מלפני הנישואין, אך בתסקיר לשכת הרווחה (מיום 30/5/19 בעמוד 3 - בפרק העוסק במעורבות גורמי הטיפול) נכתב שבמהלך איסוף החומר מכל אחד מההורים, הומצא להם סיכום טיפול של ד"ר וייזר בו נכתב: "סובל מסכיזופרניה ממליץ על טיפול תרופתי-רספרידל, זקוק למעקב פסיכיאטרי". הנתבע נטל כדורים כחצי שנה וסמוך לנישואין הוא הפסיק לקחתם, על דעת עצמו. במהלך הנישואין, בשל דרישתה של התובעת, טופל הנתבע אצל הפסיכיאטר ד"ר לנדאו על ידי כדורים פסיכיאטריים, והוא גם התחיל להגיע לטיפול קבוע אצל מר אלון פרידמן – עו"ס קליני מבני ברק.

התובעת טוענת על התנהגות מוזרה של הנתבע ועל מריבות שפרצו ביניהם, וציינה בדיונים מספר אירועים ודוגמאות: זמן קצר לאחר הנישואין היא נכנסה להריון והפילה, והנתבע האשים אותה בהפלה בגלל שלדבריו היא לא שמרה על עצמה, והיא מאוד נפגעה מכך. במהלך ההיריון השני החליט הנתבע לעבור דירה בתוך תקופת השכירות בניגוד לדעתה (ובניגוד לדעת רב שעמו הם התייעצו). במהלך המריבה החל הנתבע לפרק את הארונות ולהוציא מהם את התכולה. רק לאחר התערבותה של אמו שבאה וסידרה את הבית והרגיעה את הנתבע, נרגעו הרוחות.

אירוע נוסף: באישון לילה העיר אותה הנתבע והצית מצית אש מול פניה. מרוב פחד היא עזבה את הבית, ועברה לגור בבית הוריה. לדבריה, הרב פלוני שליט"א מבני ברק; הרב אלמוני זצ"ל מראש העין, והמדריך מר אוחיון המליצו להם להתגרש וגם ניסו לדבר על לבו של הנתבע שייתן גט, אך ניסיונותיהם לא צלחו.

הנתבע מעוניין בשלום בית ולדבריו זה גם מה שהרב שלו מבני ברק (הרב פלוני שליט"א) ממליץ לו. לדבריו, כבר שנתיים הוא לא נוטל כדורים (פרוטוקול מיום 11/9/19) שורה 37) ובתקופה האחרונה הוא נמצא במעקב וטיפול אצל ד"ר מיכאל בונצל (מנהל מחלקת פסיכיאטריה בביה"ח מעייני הישועה) שכתב בחוות דעתו, והעיד בבית הדין כי להערכתו הנתבע אדם בריא ולא סובל מהפרעה פסיכיאטרית, ואם התובעת תיתן לו תמיכה נפשית הוא יוכל לשקם את שלום הבית שלו.

אשר לאירוע של הדלקת האש מול פניה של התובעת באישון לילה, טען הנתבע כי "הוא הדליק אז סיגריה והלך עם המצית לכיוון השני, וזה היה שני מטר רחוק ממנה" (פרו' הנ"ל שורות 145-150).

בא כוחה של התובעת דורש לחייב את הנתבע בגט ולחייבו במלוא דמי כתובתה (52 אלף דולר) בשל מספר עילות גירושין: מקח טעות בהסתרת מחלתו הנפשית של הנתבע מאחר שלפי ההלכה אין בכך דין מחילה משום שזהו צער הגוף (שו"ת אגודת אזוב כ"ב, פד"ר ג' 161) ולא ניתן לחיות אתו חיים נורמאליים; פירוד ממושך היות וחיי הנישואין שלהם ארכו כעשרה חודשים והם כבר פרודים יותר משנתיים; והנתבע אינו זן ומפרנס אותה.

סקירת הדיונים בבית הדין ופרשת העדויות

בבית הדין נערכו מספר רב של דיונים. בדיונים הראשונים נעשה מאמץ לגשר בין הצדדים לשלום בית או לגירושין. כשהתברר כי אין כל סיכוי לכינון שלום בית נעשה מאמץ להגיע להסכמה להתגרש אך גם ניסיון זה לא צלח. בדיוני ההוכחות נחקרו הצדדים, ונשמעו מספר עדים.

בדיון שנערך ביום 17/3/19 העיד הפסיכיאטר ד"ר ליאוניד לנדאו, כי לראשונה הנתבע הגיע אליו עם התובעת ביום 27/3/18 והוא אבחן אותו כ"חולה כרוני שיכול להחמיר במהלך השנים ויש צורך בטיפול של הרבה שנים", והתחיל אתו טיפול תרופתי בכדורי אנטי פסיכוטי (זיפרקס) – (שורות 155 ואילך). בעדותו הוא אמר: "יש לו בעיה נפשית, חוסר ביקורת למה שהוא עושה, מדבר בצורה לא מובנת" (147). עוד נכתב בחוות הדעת שלו - "ללא אובדנות או מסוכנות".

בחוות דעת שנכתבה לאחר ביקור נוסף (ביום 18/10/18) נכתב: "רגוע מסודר וישן בלילה ללא סימנים למצוקה נפשית ניכרת, ללא תכנים פסיכוטיים". הוא נשאל על השינוי – והשיב: "כנראה שהשתפר" (שורה 197) כתוצאה מכך הוא הוריד לו את המינון התרופתי לאחר אותו ביקור.

בחקירתו, עימת בא כוחו של הנתבע עם חוות דעת המנוגדות של שני פסיכיאטרים אחרים – (ד"ר גולדשטיין, וד"ר בונצל שאבחנו את הנתבע כמי שאינו סובל ממחלת נפש). בתשובתו, ביטל ד"ר לנדאו את אבחנתם והבהיר שלדעתו הנתבע הצליח להטעות אותם ולהסתיר מהם מידע. ונצטט מהפרוטוקול -

"ב"כ הבעל: אתה מכיר את ד"ר גולדשטיין, היה אצלו ב-31.12 והוא כותב לסיכום: "התרשמתי מאדם ללא הפרעת אישיות, הפרעה פסיכיאטרית וללא סימן של מסוכנות כלפי הזולת, אין צורך בטיפול תרופתי".

תשובה: כנראה הסתיר את הרקע שלו." (שורות 304 ואילך).

אשר לחוות דעתו המנוגדת של ד"ר בונצל (תובא במלואה בהמשך הדברים) – השיב ד"ר לנדאו: "כנראה הוא (=הנתבע) היה במצב טוב באותו ביקור, וגם הוא פשוט רימה אותו. בא במצב טוב, סביר להניח, אבל אני לא רוצה לומר שד"ר בונצל לא כל כך התעמק, אצלו רואים בעיות בנאיביות, מעגל כל מיני דברים". (235-239).

עוד נשאל ד"ר לנדאו אם בעל במצב נפשי כמו הנתבע יכול לנהל חיים נורמאליים, והשיב: