מזרחי נ' המוסד לביטוח לאומי

פסק דין

1.זהו ערעור לפי סעיף 123 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה-1995 על החלטת הוועדה הרפואית לעררים מיום 29.3.12 (להלן: הוועדה), אשר קבעה למערער 0% נכות מיום 1.6.11 (להלן: ההחלטה).

2.טענות המערער:

2.1הוועדה התעלמה מקביעות ד"ר גורדון בחוות דעתו. לא ניתן לבצע השוואה בין ממצאי הבדיקה שערכה הוועדה למערער לממצאי בדיקתו של ד"ר גורדון, כאשר ההתייחסות לחוות הדעת הנה כללית. ד"ר גורדון שקבע בעניינו של המערער פריט ליקוי 35 קבע האמור על סמך שיקול דעת רפואי ועל כן היה על הוועדה להתייחס לאמור.

2.2קביעת הוועדה לפיה תנועות בקרסוליים כולל כיפוף גבי, כיפוף כפי ותנועות אינברסיה ואוברסיה הינן מלאות הינה קביעה לאקונית.

2.3הוועדה מצאה דלדול קל בהיקף שוק שמאל בשיעור 1 ס"מ, בהשוואה לשוק ימין ב-0.5. ס"מ מכאן שהבדיקה לא היתה תקינה אולם הוועדה מתעלמת ממצאים שונים אלה בין שתי הקרסוליים.

2.4הוועדה מציינת כי קיים מצב קודם של קרסול שמאל – היה על הוועדה לבדוק מהות ההגבלה ולאחר מכן לערוך חשבון עובר ושב.

2.5הוועדה התעלמה מממצאי אולטראסאונד מיום 26.12.10 שאבחן קרע ברצועה קדמית.

3.טענות המשיב:

3.1הוועדה התכנסה מכוחו של פס"ד ומילאה אחר הוראות פס"ד.

בפני הוועדה עמדו כלל המסמכים בהם התבקשה לעיין בפס"ד לרבות בדיקת אולטרסאונד קרסול שמאל מיום 26.12.12 ומפנה לסעיף 12 לפרוטוקול.

3.2אכן בסעיף 21 לפרוטוקול נפלה טעות סופר ובו צויין כי האולטרסאונד קרסול שמאל הוא מ – 26.6.10 אך הן לאור רשימת המסמכים שעמדו בפני הוועדה והן לאור העובדה כי אין מחלוקת כי הממצאים המצוטטים בסעיף 21 לפרוטוקול הן מתוך בדיקת האולטרסאונד מ – 26.12.10, מדובר בטעות סופר.

מה גם שאין לעניין זה כל השפעה לאור העובדה כי הוועדה אכן קובעת קיומו של קשר סיבתי בין הפגיעה בקרסול שמאל לבין התאונה אך קובעת כי לא נותרה נכות וזאת בשל העובדה כי הממצאים הקליניים תקינים. בעניין זה אציין כי הוועדה קובעת כי טווחי התנועות בקרסולים כולל כיפוף גבי, כיפוף כפי, ותנועות אינברסיה ואברסיה מלאות שוות ותקינות דו צדדיות.

3.3הוועדה גם מתייחסת כמצוות פס"ד לחוו"ד של ד"ר גורדון ולא מקבלת אותה בשל שוני בממצאים תוך שהיא מפרטת את השוני בממצאים ובכך יש התייחסות מספקת.

מבקשת להסב תשומת לב בית הדין כי פריט הליקוי הרלוונטי לנכות בקרסול הוא פריט 48 (3) המדבר על הקרסול ומעניק נכות בגין הגבלה בתנועות או קשיונות של הקרסול.

לפיכך לא נפל פגם משפטי ודין הערעור להידחות.

דיון והכרעה:

4.השאלה להכרעה במקרה שבפנינו היא האם מילאה הוועדה אחר ההוראות המפורשות שבפסק הדין.

הלכה פסוקה היא כי:

"משהוחזר עניינו/ה של המערער/ת לוועדה, עם הוראות, יהיה על הוועדה להתייחס אך ורק לאמור בפסק הדין" (דב"ע נ"ה/29-01, מנחם פרנקל נ' המוסד לביטוח לאומי, פד"ע כד 160, בעמ' 162).