מזרחי ואח' נ' מזרחי ובנין (א.ר.א.) בניה והשקעות בע"מ ואח'

פסק דין

התובעים רכשו מן הנתבעים דירה ביום 30.12.99, ואולם עד למועד הגשת התביעה לא נרשמה הדירה על שמם. לימים מכרו התובעים את דירתם לאחרים והתחייבו כלפיהם להעביר את הזכויות בדירה על שמם, ואולם עד למועד הגשת התביעה לא עלה בידם לעשות כן.

מכאן התביעה בגדרה התבקש בית המשפט להורות לנתבעים ליתן לתובעים "אישור מתאים למינהל מקרקעי ישראל על מנת שניתן יהיה להשלים הליך מכירת זכויות התובעים לצדדים שלישיים". הנתבעות התגוננו נגד התביעה וכל אחת מהן טענה כי איננה החברה הרלבנטית למתן האישור, אלא רעותה.

בישיבת קדם המשפט הראשונה ביום 27.1.10 הגיעו הצדדים להסכמה שקיבלה תוקף של החלטה, כמפורט שם, להסדרת מתן האישור כמבוקש בכתב התביעה. ביום 11.3.10 התקיים קדם משפט במסגרתו דיווחו הצדדים על התקדמותם ביישום ההסדר. ביום 28.4.10 הודיע ב"כ התובעים לבית המשפט, כי האישור ניתן, כי בוצעה העברת הזכויות בדירה במינהל מקרקעי ישראל, וכי מבחינתו בא על פתרונו הסכסוך נושא התביעה. ב"כ התובעים ביקש, כי ייפסקו לזכות התובעים שכר טרחה והוצאות משפט וכי יינתן להם היתר לפיצול סעדים, שכן קיימת אפשרות שייתבעו על ידי רוכשי הדירה על הפרת הסכם המכירה עימם. עוד צויין בהקשר זה, כי רוכשי הדירה עדיין מעכבים בידיהם חלק מכספי התמורה.

הנתבעים מתנגדים לשתי הבקשות.

אשר לבקשה לפיצול סעדים, בכתב התביעה טענו התובעים כי הם "שומרים לעצמם הזכות להגיש תביעה כספית עבור הנזקים שנגרמו להם..." (סעיף 17 לכתב התביעה). אך מובן, שאין די בכך וכי פיצול סעדים יש לבקש מבית המשפט על פי הוראות תקנה 45 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: התקנות) ("מה שדרוש כאן היא רשותו של בית המשפט ובענין זה אין אדם מרים עצמו בשרוכי נעליו, בשומרו לעצמו זכות שטרם הוענקה לו" - ע"א 372/85 פרץ נ' פרץ, פ"ד מ(4) 781, 785 (1986), מפי כבוד הנשיא שמגר). ואולם, בקשה לפיצול סעדים אין חייבים להגיש במועד הגשת התביעה, וניתן לעשות כן "בכל זמן שהתובענה תלויה ועומדת בבית המשפט" (ע"א 702/89 אליהו חברה לביטוח בע"מ נ' נועם אורים, פ"ד מה(2) 811, 825 (1991)).

בענייננו, נראה לכאורה, כי עובדות כתב התביעה הצמיחו לתובעים עילה לקבלת שני סעדים (למתן צו עשה ולפיצויים) המצויים בסמכותם של בתי משפט שונים, שאז אין הם זקוקים להיתר לפיצול סעדים (ראו: ד"ר י' זוסמן, סדרי הדין האזרחי, מהדורה שביעית, 1995, בעמ' 171, ה"ש 270-271; ע"א 4646/90 בר-חן נ' שמעון, פ"ד מו(5) 798, 805 מול האות ז (1992)). ואולם אף אם אין הדבר כך, נזקיהם של התובעים בגין האיחור ברישום הזכויות, ככל שהמדובר בפיצויים שיידרשו לשלם לרוכשי הדירה מהם, טרם התגבשו במועד הגשת התביעה, ולכן יש להתיר להם לפצל את סעדיהם בענין זה. היינו, ככל שהמדובר בהדיפת תביעה עתידית של רוכשי הדירה יש לתובעים אינטרס לגיטימי לפיצול ההליך, שבכוחו לגבור על האינטרס בדבר ההגנה על הנתבעים ועל בית המשפט מפני התדיינות כפולה.

לפיכך ניתן לתובעים היתר לפיצול סעדים כאמור לעיל.

אשר לנושא פסיקת שכר טרחה והוצאות משפט, אני סבורה כי התגייסותן המהירה של הנתבעות לאחר הגשת התביעה לפתור את נושא רישום הזכויות ראויה לשבח, אך ניתן היה לעשות כן זמן רב לפני כן ולמנוע מן התובעים את הטרחה והעלויות הכרוכות בהגשת התביעה. לפיכך, יש לזכות את התובעים בהוצאות משפט בגין האגרה ששילמו וכן בשכ"ט עו"ד על הצד הנמוך בסכום של 3,000 ₪ בתוספת מע"מ. הנתבעות 1 ו-2 ישאו בסכומים אלה יחד ולחוד.

המזכירות תשלח העתקים לבאי כוח הצדדים.

ניתן היום, כ"ב אייר תש"ע, 06 מאי 2010, בהעדר הצדדים.

אורית אפעל גבאי, שופטת התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: