מור נ' המוסד לביטוח לאומי

החלטה

לפנינו בקשה מטעם התובעת למנות מומחה רפואי נוסף בתיק הנדון, בו הגישה התובעת תביעה להכיר בפגיעה בידה הימנית כתאונת עבודה.

ביום 18.11.13 התקבלה חוות דעתו של ד"ר ברוסקין (להלן- "חוות הדעת הראשונה") (להלן- "המומחה"), אשר מונה בעקבות החלטת בית הדין מיום 24.10.13 על מינוי מומחה אחר בתיק, מפאת חשש שעלה מחוות דעת המומחה הקודם, ד"ר דיויד יפה, כי הוא מחזיק באסכולה המחמירה עם התובעת בהשוואה לאסכולה אחרת, מקלה יותר.

ביום 19.12.13 התקבלה בקשה מטעם התובעת להעביר למומחה שאלות הבהרה. בנוסף ציינה התובעת בבקשתה כי מחוות דעת המומחה עולה כי עמדתו מחמירה אפילו יותר מהמומחה קודם, ולכן לאחר קבלת תשובותיו לשאלות ההבהרה תשקול להגיש בקשה נוספת למינוי מומחה אחר בתיק.

בהחלטת בית הדין מיום 21.1.14 הופנו אל המומחה שאלות הבהרה, והמומחה השיב עליהן בחוות דעתו מיום 9.2.14. (להלן- "חוות הדעת השנייה").

ביום 6.3.14 הגישה התובעת את הבקשה שלפנינו למינוי מומחה אחר. הטעם העיקרי עליו ביססה התובעת בקשה זו הוא שקביעותיו של ד"ר ברוסקין מחמירות אף יותר מחוות דעתו של המומחה הקודם.

בתאריך 30.3.14 התקבלה תגובתו של הנתבע לבקשה, ממנה עולה כי הנתבע מתנגד למינוי מומחה אחר מהטעם שלא נפל פגם בחוות דעת המומחה וכי התובעת לא הוכיחה קיומה של אסכולה רפואית הגורסת שונה מעמדתו של המומחה.

דיון והכרעה

בהנחיות נשיא בית הדין הארצי לעבודה בדבר מינוי מומחים יועצים רפואיים נקבע:

"16. ככלל, על בית הדין להסתפק במינוי מומחה אחד לפגימה אחת. בקשה למינוי מומחה אחר או נוסף ניתן להגיש, באותם מקרים חריגים בהם הדבר מוצדק, תוך 15 יום לכל היותר ממועד קבלת חוות דעת המומחה או ממועד קבלת תשובות המומחה לשאלות ההבהרה, ככל שהעילה לבקשה נעוצה בתשובות אלה. מינוי מומחה נוסף או אחר פותח תפח לחוות דעת חדשה ולמחזור חדש של שאלות הבהרה ועלול להביא להתארכות הדיון. אשר על כן, לא על נקלה ימנה בית הדין מומחה נוסף או אחר, והחלטתו בעניין חייבת הנמקה.

17. בית הדין רשאי למנות מומחה נוסף ככל שמצא כי בחוות דעת המומחה לא ניתן כל מענה לכל שהשאלות שהוצגו, והן חיוניות להכרעה בהליך; או שנראה לבית הדין משהמומחה דוגל באסכולה המחמירה עם הנפגע בהשוואה לאסכולה אחרת, מקלה יותר; או שנדרש תחום מומחיות נוסף לבחינת אותה פגימה; או מטעמים מיוחדים אחרים שיפורטו בהחלטתו".

18. מינוי מומחה אחר משמעו פסילת חוות דעת המומחה שמונה. לא על נקלה יינקט צעד כאמור, אלא נדרש טעם ממשי לפסילה; בעיקרו של דבר, הטעמים למיני מומחה אחר דומים לטעמים בגינם מחליט בית הדין על החזרת עניינו של מבוטח לוועדה רפואית לעררים שתשב בהרכב חדש. בין הטעמים למינוי מומחה אחר: ככל שבית הדין מוצא כי המומחה חרג בחוות דעתו מהעובדות שנקבעו על ידי בית הדין למרות ששימת הלב הופנתה בשנית לנסיבות העובדתיות; ככל שהמומחה מתנגד לאסכולה הרפואית עליה מבוססת פסיקת בתי הדין לעבודה בתחום הפגימה הרלוונטי; ככל שנפל פגם אישי במומחה; או מטעם אחר שיירשם".

אנו מפנים גם לפסק הדין בעניין יוסף חיון, גם שם הועלתה טענה למינוי מומחה נוסף חזר בית הדין הארצי על ההלכה לפיה –

"לדידו של בית הדין...ככל שעל פניה אין בחוות דעת המומחה פגמים גלויים לעין, ואין היא בלתי סבירה על פניה, אין בסיס לפסילתה. מטעמים מובנים, במחלוקת בין מומחה מטעם אחד הצדדים למומחה מטעם בית הדין יעדיף בית הדין את המומחה מטעמו על פני מומחה מטעם הצדדים.

אפשר שבשאלה מסוימת יהיו לרופאים דעות שונות. במחלוקת בין רופאים שכל כולה משדה הרפואה, לא יכניס בית הדין את ראשו, אלא יקבל את חוות דעת המומחה מטעם בית הדין, כאמור, ככל שהיא סבירה על פניה ואין בה פגמים נראים לעין (עב"ל 1035/04 דינה ביקל נ' המוסד לביטוח לאומי, ניתן ביום 6/6/05)."

לאחר שבחנו את בקשת התובע ואת תגובת הצד שכנגד הגענו לכלל מסקנה כי המקרה שלפנינו אינו מקרה חריג המצדיק מינוי מומחה נוסף או אחר. לא מצאנו כי הקריטריונים למינוי מומחה נוסף או אחר כפי שנקבעו בהנחיות בית הדין הארצי לעבודה התקיימו בענייננו: לא התרשמנו כי לא ניתנו תשובות לשאלות חיוניות להכרעה בהליך, כי המומחה מחזיק באסכולה רפואית המחמירה עם התובעת או כי נדרש תחום מומחיות נוסף לבחינת הפגימה.

מומחה בית הדין חיווה דעתו בשתי חוות דעת מפורטות וברורות, ובמסקנותיו התבסס על מלוא החומר הנוגע לתובעת שהובא לפניו, והשיב על כל שאלות בית הדין כסדרן באופן מנומק וממצה.

המומחה הבהיר בחוות הדעת השנייה כי משמדובר בקשר סיבתי בין פגיעה בכפות הידיים לבין תנאי העבודה, כל מקרה נידון לגופו, לעובדות המקרה וכן לפתולוגיה האובייקטיבית האורטופדית (סעיף 2 לחוות הדעת השנייה), ולפיכך- לאור התשתית העובדתית שנקבעה בעניינה של התובעת, לא ניתן לקבוע קשר סיבתי שכזה.

בנוסף, המומחה שלל קשר סיבתי בעניינה של התובעת, תוך שהתייחס למאמרים שהופנו אליו במסגרת שאלות ההבהרה, ונימק מדוע אלה אינם תומכים בקיומו של קשר סיבתי בענייננה של התובעת.

מעבר לכך, תמיכה למסקנה כי המומחה אינו מחזיק באסכולה המחמירה עם התובעת מצאנו דווקא באחד מפסק הדין אליהם הפנתה התובעת בבקשתה.