החלטה
מבוא
לפני בקשה מטעם הנתבעים 2-3, להורות על פסילת חוות דעתו של המומחה המוסכם מטעם בית המשפט, אשר התבקש לתן את חוות "דעתו לשאלות בעלות היבט מקצועי." המומחה הינו שמואל בן ארי (להלן: "המומחה"), אשר הינו מומחה בתחום הנדסת הרכב, ואשר מונה ע"י כבוד השופטת אורית חדד , בהחלטה מיום 18/3/12.
המבקשת, קרי- הנתבעות 2 ו-3 , הינן חברה ו/או שותפות רשומה, והמנהלת של עסק לייבוא ולשיווק חלקי חילוף לרכב, לרבות שמנים, והמנהל והבעלים של הנתבעת מס' 2, בהתאמה.
המשיבה לבקשה, קרי התובעת, הינה חברה בע"מ, והינה הבעלים, המחזיקה והמנהלת מוסך למכונאות, פחחות וצבע של כלי רכב הנמצא בצומת מסמיה.
הנתבעת 1 הינה חברת ביטוח אשר במועדים הרלוונטיים לתביעה זו ביטחה את התובעת בפוליסת ביטוח.
הרקע למינוי המומחה, הינו הצורך בבחינת סיבת הנזק שנגרם למנועי כלי הרכב, אשר טופלו במוסך של התובעת.
חוות דעת המומחה הוגשה לתיק ביום 24/4/13. הבקשה לפסילתה הוגשה לתיק ביום 17/6/13, תגובת התובעים לבקשה הוגשה ביום 30/6/13, ובו ביום הוגשה לה תשובת המבקשים.
חוות הדעת
בראשית חוות הדעת פתח והצהיר המומחה כי הוא מונה ע"י בית המשפט לצורך בדיקת סיבת הנזק שנגרם למנועי כלי הרכב שטופלו במוסך התובעת, ואת היקף הנזקים, וכן בכדי לתת את חוות דעתו במחלוקת שבין הצדדים.
מסקנות חוות הדעת בתמצית הינן כי הסיבה העיקרית לבעיות שנתגלו בכלי הרכב בהם טיפל התובע היא שימוש במנת שמן מנוע לקויה מתוצרת חברת TARMOND , אותה רכש מהנתבע 2. המומחה ניתח את איכות השמן וקבע כי שמן המנוע היה בעל מספר בסיסיות נמוך מאוד, ויסודות תוספים בכמויות שגרמו לשמן שלא לעמוד בתקן המוצהר שלו, ואלו הובילו להתחמצנות המהירה של השמן במנוע ולנזקים שנגרמו למנועים. צמיגות השמן להערכתו אמנם היתה לפי המוצהר ובניגוד להוראות היצרן, אך לכך, להערכתו, השפעה שולית, אם בכלל, לנזקים שנגרמו.
המומחה ביסס מסקנותיו המקצועיות, בין היתר, על סמך בדיקות מעבדה שביצע ובדיקות מקצועיות אחרות, וכן על סמך כתבי טענות הצדדים המצויים בתיק, תצהירי הצדדים, וכן בהסתמך על פגישות אישיות שקיים עימם.
מעבר לקביעותיו המקצועיות בדבר איכות השמן, המומחה החווה דעתו ביחס לשאלה במי יש לראות את האשמים לנזקים, מי מהצדדים חב באחריות לקרות הנזק, התייחס לאמור בכתבי הטענות, כולל התצהירים ואף לא חסך ביקורת, כלפי מי מהצדדים על התנהלותם.
המומחה טרם זומן על ידי הנתבעים לחקירה על חוות הדעת וטרם נחקר על ידי באי כוח הצדדים.
טיעוני הצדדים
המבקשים, קרי, הנתבעים 2-3, טוענים בבקשתם כי המומחה חרג באופן בלתי סביר וקיצוני מתפקידו. לטענתם, חוות הדעת ניתנה בחריגה מסמכות באופן חריג ובוטה, והינה כוללת הערות וביקורות במישור האישי כנגד הנתבעים.
טרוניה נוספת שמעלים הנתבעים נוגעת לכך שהמומחה שם עצמו כמומחה, בורר, שופט ומגשר גם יחד, וחוות דעתו הינה מעין "פסק דין", הכולל בתוכו קביעות עובדתיות רבות, לרבות חיובים כספיים.
לטענת המבקשים, חוות הדעת מגלה חוסר אובייקטיביות מובהק והזדהות מוחלטת עם התובעים, והמבקשים מפנים לדוגמאות רבות מהמצוי בחוות הדעת.
המשיבה, קרי, התובעת, טענה בתגובתה כי היא מתנגדת נמרצות לבקשה לפסילת חוות דעת המומחה, וכי מדובר בצעד חריג ביותר, אשר יש לנקוט בו בזהירות, וזאת רק כאשר ישנו חשש לעיוות דין.
המשיבה הפנתה לכך שמומחה מוסכם אשר בית המשפט ממנה אותו הינו כפועל יוצא ומתוקף תפקידו ניטראלי ופועל ביושר. כן הפנתה לכך שהמומחה עמל על חוות הדעת מזה זמן רב, וביסס אותה על בדיקות ומאפיינים רבים. פסילת חוות הדעת ומינוי מומחה חדש, יעכבו ההליכים פעם נוספת ולתקופה ממושכת, וזאת כאשר עסקינן בתביעה שהוגשה בשנת 2008.