מונק ואח' נ' מודן ואח'

החלטה

פסה"ד יינתן בסוף היום ויישלח לצדדים.

ניתנה והודעה היום י"ב תמוז תש"ע, 24/06/2010 במעמד הנוכחים.

אירית מני-גור, שופטת

פסק דין

התובע הינו בעל מושכר שהשכיר את הנכס לנתבעים. לטענת התובע, הנתבעים נכנסו לנכס ב-15.9.09 ועזבו אותו בסוף חודש אוק' 2009. אין מחלוקת באשר למועדים אלה, ואין גם מחלוקת כי כל דמי השכירות וההוצאות השוטפות בתקופה בה שהו הנתבעים בנכס שולמו במלואם. הנתבעים חלוקים בעיקר בשאלה, האם ביטול הסכם השכירות ע"י הנתבעים נעשה כדין.

לגרסת התובע, ביטול ההסכם היה שלא כדין ולפיכך עותר התובע לפסוק לו את נזקיו שהם הפסד של שכ"ד עד שמצא שוכר חדש (כחמישה שבועות), והפרש דמי שכה"ד המוקטנים עד לתום השכירות, שכן לדבריו על מנת להקטין נזק נאלץ למצוא שוכר בעלות נמוכה יותר.

לגרסת הנתבעים שאף הגישו תביעה שכנגד, ביטול ההסכם על ידם היה כדין לאור העובדה שהמושכר לא היה ראוי לשימוש עקב חרקים קטנים שהיו בו, ואשר בעטים לא יכלו לעשות הנתבעים שימוש נאות במושכר עד כדי עזיבת המושכר. הנתבעים תובעים את נזקיהם בעקבות הצורך לחפש מושכר חדש בתוך זמן קצר, וזאת לאחר שכבר בוצעה פעם אחת העברת תכולה לדירתו של התובע.

עיינתי בטענות הצדדים ושמעתי את עדויותיהם, הנתבעת צרפה אישור כי הזמינה הדברה מחב' שניר הדברות כיומיים לאחר כניסתה לנכס (17.9.09), והדברה נוספת בסמוך לעזיבה את המושכר ביום 23.10.09. אמנם הנתבעת לא צרפה חשבוניות מס ו/או קבלה כראיה על תשלום העבודה, לטענתה שילמה במזומן ומה שקיבלה בעת ביצוע ההדברה היתה הזמנת עבודה בלבד. עדות הנתבעת מהימנה עלי, ואני מקבלת את גרסתה כי אכן ההדברה נעשתה בדירה. אם כך, היא הנותנת כי אכן נמצאו חרקים שדרשו התערבות של מומחה. אף בטופס ההזמנה השנייה נכתב בפירוט המפגע כי מדובר ב"רימות", על פניו אין מדובר בריסוס סטנדרטי כנגד מקקים או נמלים כפי שהיה בטופס ההזמנה הראשון. גם העובדה כי בתוך כחודש ומחצה הזמינה הנתבעת פעמיים שירותי הדברה, היא הנותנת כי גרסתה באשר להימצאות חרקים קטנטנים ובלתי מזוהים בתקרות הבית, אכן גרסה נכונה היא.

השאלה שנותרה אם כן, האם מפגע זה הינו מפגע שבעטיו זכאים הנתבעים לבטל את ההסכם.

מפגע לעיתים משפיע באופן סובייקטיבי על כל שוכר באופן אחר, ואולם צודק התובע כי בטרם יבוטל ההסכם היה מקום לעשות מאמץ נוסף לפתור את הבעיה באמצעות עירובו של המשכיר למציאת פתרון כפי שנמצא בפועל לאחר עזיבת הנתבעים. לטענתם, טוענים הנתבעים כי עשו ככל שלאיל ידם ליצור קשר עם התובע, ואולם לשווא. רק בסמוך לעזיבתם, הפנה אותם התובע לרעייתו שהפנתה אותם למדביר מטעם התובע שסירב לבצע הדברה. משכך, פעלו עצמאית הנתבעים להדביר את המושכר בפעם השנייה, ומשלא צלחה הדברה זו החליטו לעזוב את המושכר.

הימצאות חרקים בדירת מגורים בייחוד במקומות המתוארים ע"י הנתבעים, כמו חדר שינה ומטבח, בהחלט יכולים להגדיר את המושכר כבלתי ראוי למגורים. עניין זה הינו עניין סובייקטיבי, וישנם שוכרים שייתכן והיו מוכנים לחיות בתנאים כאלה, או למצוא פתרון אחר שאיננו דחוק, וישנם שוכרים אשר עבורם העניין הוא מהותי וקריטי לעניין המשך הימצאותם במושכר. לפיכך, אין מקום לזלזל בבעיה זו ולומר כי הנתבעים ביטלו את ההסכם שלא כדין עקב בעיה זניחה. לטעמי, הנתבעים היו רשאים לבטל את ההסכם. יחד עם זאת, אינני חושבת שיש לזכותם בסכום פיצוי כלשהו, שכן לא הוכח לי ולא שוכנעתי כי הנתבעים עשו די מאמצים על מנת לתקן את המצב בטרם עזבו את הנכס. היה מקום לנסות ולאתר את התובע באחת משלל הדרכים בהם היה ניתן לאתרו ולהקטין נזק. משלא עשו כך, עליהם לשאת בנזקיהם.

אינני סבורה שיש מקום לזכות בסכום פיצוי כלשהו אף את התובע בתביעה העיקרית, ואני סבורה שדי בנסיבות שתוארו על ידי הנתבעים בכתב ההגנה על מנת להגדיר את המושכר כבלתי ראוי להשכרה בתקופת הימצאות החרקים, עובדה שמהווה עילה לביטול הסכם השכירות.

לאור כל האמור לעיל, אני מורה על דחיית שתי התביעות, התביעה העיקרית והתביעה שכנגד. אין צו להוצאות, וכל צד יישא בהוצאותיו.

המזכירות תשלח עותק מפסה"ד לצדדים עם אישור מסירה.

ניתנה והודעה היום י"ב תמוז תש"ע, 24/06/2010 בהעדר הנוכחים.

אירית מני-גור, שופטת

הוקלד על ידי: נחמני שרה