מדינת ישראל נ' שופן

החלטה

1.זו החלטה בבקשת המבקשת להורות על פסילתו עד תום ההליכים של המשיב מהחזקת רישיון נהיגה.

בהתאם לאמור בבקשה כנגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של נהיגה בשכרות, כך שביום 10.2.11 נתפס כאשר הוא נוהג ברכבו כאשר לאחר בדיקת שכרות שנערכה לו נמצא כי בליטר אוויר נשוף נמדדה כמות של 325 מ"ג אלכוהול.

2.עוד צויין כי למשיב רישיון נהיגה משנת 2000 ולחובתו 18 הרשעות קודמות ובין היתר עבירת שכרות משנת 2008. ב"כ המבקש הדגישה כי מדובר בעבירת שכרות זו הפעם השניה.

ביום 18.4.12 התקיים דיון בבקשה.

טענות הצדדים

3. המבקשת חזרה על הבקשה והפנתה לדו"ח המאפיינים ולמבחני הביצוע וכן לפלטי הינשוף ולמזכרי השוטרים, הן לגבי זיהוי המשיב והן לגבי נהיגתו ברכב.

עוד ציינה ב"כ המבקשת את עברו התעבורתי של המשיב ובין היתר העונש שנגזר עליו בגין עבירה של נהיגה בשכרות.

4.ב"כ המשיבה התנגד לבקשה וטען כי העבירה הקודמת בה הורשע המשיב הינה עבירה בניגוד לתקנה 26(2) לתקנות התעבורה, ואין מדובר בעבירה חמורה להבדיל מעבירה של נהיגה בשכרות ולמעשה נפלה טעות בידי המבקשת שטענה שמדובר בעבירה של נהיגה בשכרות זו פעם שניה.

עוד טען ב"כ המשיב כי התנהלות המבקשת באשר לאופן הגשת הבקשות לפסילה עד תום ההליכים לקויה שכן רישיונו של המבקש כבר הוחזר לו בתום הפסילה המנהלית, ולפיכך המשיב סמך על כך כי רישיונו לא ילקח ממנו פעם נוספת. עוד טען ב"כ המשיב כי מצופה מהמבקשת שתנהל את אופן הגשת בקשות אלה בצורה מושכלת יותר, במיוחד כאשר לטענתה מדובר בנאשמים מסוכנים ובעבירות חמורות.

5.עוד ציין ב"כ המשיב כי במזכרה של השוטרת דקלה נידם, לא ציינה כי שמרה על קשר עין עם המשיב מבחינת האיסור על המשיב לאכול, לשתות או להקיא. גם באשר ללוח הזמנים עד לקריאה לשוטר מקסים אלי שביצע את בדיקת הינשוף, אין כל איזכור באשר לפרק הזמן שעבר עד להגעתו.

השוטר מקסים לא ציין בדין וחשבון עם מי וידא את התנאים המקדימים לבדיקת השכרות. עוד עולה מחומר הראיות כי נכחו שני שוטרים נוספים שלא נמצא מזכרם בתיק.

6.ב"כ המשיב הסכים בנוגע לדו"ח המאפיינים כי בשלב זה יש בו כדי להוות ראיות לכאורה ואולם למשיב טענות כלפיו שתשמענה במסגרת שמיעת הראיות .

עוד ציין ב"כ המשיב כי לא ניתן להוכיח מעל לכל ספק סביר כי פלט בדיקת השכרות תקין שכן לא ברור האם נעשתה המתנה של 120 שניות לפני ביצוע הבדיקה השניה. בנסיבות אלה ביקש ב"כ המשיב להורות על דחיית הבקשה.

דיון והכרעה

7.ראשית באשר לטענתו הראשונה של המשיב לעניין עברו התעבורתי של המשיב, עיון בחומר הראיות ובגליון ההרשעות של המשיב מעלה כי העבירה הנוספת שנעברה על ידי המשיב בשנת 2008 הינה אכן עבירה בניגוד לתקנה 26(2) לתקנות התעבורה.

פסק הדין המרשיע בעבירה זו מצוי אף הוא בחומר הראיות ובית המשפט מציין שם באופן מפורש כי העבירה המקורית שיוחסה למשיב באותו עניין הינה עבירת סירוב להיבדק, אשר הקימה כלפי המשיב חזקת שכרות ממנה בהתאם לקביעת המחוקק, היתה צריכה להגזר פסילת מינימום של 24 חודשים.

ראוי לציין בעניין זה את דברי בית המשפט באותו פסק דין:

"ב"כ הנאשם הצליח לשכנע את המדינה לתקן את כתב האישום וכעת מיוחסת לנאשם עבירה קלה משמעותית אשר מצויה בתוספת של פקודת התעבורה".

8.בעניין זה צודק ב"כ המשיב בטענתו כי העבירה הקודמת בה הורשע המשיב ואשר לטענתו בין היתר על בסיסה הוגשה הבקשה דנן לפסילה עד תום ההליכים, אינה עבירה של נהיגה בשכרות אלא עבירה קלה יותר מבחינת אופיה ומבחינת העונש הנגזר בגינה.