מדינת ישראל נ' סמוילוב

הכרעת דין

מבוא

1.הנאשם מואשם כי בתאריך 25.01.13, בסמוך לשעה 02.45, ברח' מודיעין באזור התעשיה סגולה בפ"ת ניסה לגנוב מצבר משאית השייכת לחברת "פליינג קרגו", בכך שחתך באמצעות פלייר את כבל המצבר. כן מואשם הנאשם בכך שהחזיק בפלייר המשמש כלי פריצה, ובכך שפירק חלק מהרכב, קרי המצבר, ללא רשות הבעלים.

2.לגרסת הנאשם, עקב תקלה ברכבו הוא החנה את רכבו במקום קרוב יחסית למשאית, ויצא את הרכב כשברשותו פלייר, על מנת לחפש חלק לשם תיקון התקלה. הוא היה לטענתו סמוך למשאית, אולם לא נגע בה ולא ניסה לגנוב את מצבר המשאית.

ראיות המאשימה

3.מטעם המאשימה העידו סייר של חברת "פויינטר" אשר נקרא למקום לאחר שנותק מצבר הרכב, נציג חברת "פליינג קרגו" ואנשי משטרה. הסייר, שאול קדם, העיד כי הגיע למקום האירוע מס' דקות לאחר הקריאה. הוא העיד כי כאשר הגיע למקום הבחין באדם היושב מתחת לתא הנהג וכי כאשר התקרב אליו, עזב האדם את המקום, הקיף את הרכב, והתרחק מהמשאית. לדבריו, קרא לאותו אדם, אשר אין חולק כי הוא הנאשם, אולם הנאשם לא השיב לו. הוא העיד כי הנאשם נראה לחוץ והמשיך ללכת. בשלב מסוים הבין הנאשם כי הסייר ביקש מהמוקד להזעיק את המשטרה, ואז החל ללכת לכיוון הרכב שלו ואמר לסייר כי הוא נתקע עם הרכב, וכי הוא מחפש צינור מים. בשלב זה הרים הנאשם את מכסה המנוע והציג בפני הסייר רישיון נהיגה. משהגיעה המשטרה למקום ניגש הסייר אל המשאית וראה את הכבלים של המצברים קרועים ומנותקים, וכן את כלי הפריצה שנתפס.

4.השוטר מתיתיהו גרינברג העיד כי הגיע למקום הארוע ופגש את הסייר ואת הנאשם. הוא ערך תחקור ראשוני לנאשם, ובהתאם לטענת הנאשם בפניו בדק באם קיימת נזילה מהרכב, אולם לא ראה נזילה שכזו.

5.משה תורכיה, בלש בתחנת פ"ת, הגיע אף הוא אל מקום הארוע, ופגש בסייר ובנאשם. נאמר לו כי לדברי הנאשם יש נזילה ברכב שלו, והוא בדק את המקום בו עמד הרכב אולם לא מצא סימני שמן או מים.

6.אמיר נעים, קצין הבטיחות של חברת תובלה יבשתית, אשר חברת "פליינג קרגו" שייכת אליה, העיד כי הגיע אל המשאית יום למחרת האירוע בשעות הצהריים, והבחין בכבל המצבר חתוך. לדבריו זו הסיבה לכך שלא היה מתח במשאית ו"פויינטר" לא "ראו" את המשאית על הצג. העד הבהיר כי החברה נועלת את המצברים באמצעות חלק אשר נקרא "פלח", כדי שלא ניתן יהא לגנוב את המצברים. אותו "פלח" ננעל עם מנעול. כאשר הגיע למקום, ה"פלח" היה פתוח, והוא לא ראה מנעול במקום.

7.השוטר שלומי ריקמן ערך מספר דו"חות פעולה, בין היתר דו"ח המתעד שיחה שלו עם עובדת בחברת "תעשיות אקולוגיה", הממוקמת לא רחוק ממקום חניית המשאית. לבקשתו בדקה העובדת את מצלמות האבטחה בין השעות 04.00-01.00 לפנות בוקר של יום הארוע, והבחינה באדם אשר החנה את רכבו והסתובב במקום. לדבריה לא ניתן לראות את המשאית במצלמות האבטחה.

ראיות ההגנה

8.הנאשם העיד כי היה באזור ת"א בבילוי, החזיר מספר בחורות לפתח תקוה, וכשהחל ליסוע לכיוון ביתו נדלקה נורת השמן ברכב. הוא עצר את הרכב ובשלב מסוים ביקש לפתור את הבעיה בעצמו מכיוון שלא היה מקום לתקן את התקלה באישון לילה. הוא הסתובב עם הפלאייר שנתפס וחיפש פחית על מנת לחזקה אל הצינור הנוזל. לגרסתו לא נגע במשאית, אלא חלף לידה בחיפושו אחר פחית.

דיון והכרעה

9.הראיות בתיק זה הינן ראיות נסיבתיות, שכן כמתואר לעיל אין עדות ישירה של אדם אשר ראה את הנאשם מנסה לגנוב את המצבר. לפיכך, על בית המשפט לבחון האם מכלול הראיות שהציגה המאשימה מביא בהכרח למסקנה המפלילה את הנאשם. לשם כך מתבצע הליך תלת שלבי; בשלב ראשון נבחן האם ניתן להשתית על כל אחת מן הראיות ממצא עובדתי. בשלב שני נבחנת מסכת הראיות כולה לשם קביעה האם הראיות מערבות את הנאשם בביצוע העבירה, בהערכה המשקללת את ניסיון החיים והשכל הישר. בשלב השלישי עובר הנטל אל הנאשם, להציע הסבר העשוי לשלול את ההנחה המפלילה.

10.אפתח בבחינת כל אחת מן הראיות עליהן מתבססת המאשימה. הסייר שאול קדם הסביר כי הקריאה להגעתו למקום נעשתה לאחר שהתקבל דיווח על ניתוק המצבר מהמשאית. לדבריו חלפו כחמש דקות מזמן קבלת הקריאה ועד שהגיע למקום, וכאשר הגיע לא ראה אף אחד במקום מלבד הנאשם (ע' 5 ש' 3-2). הוא הבהיר כי כאשר הגיע למקום לא חשד מלכתחילה בנאשם, שכן סבר כי ייתכן שמדובר בנהג המשאית. חשדו התעורר כאשר הנאשם לא ענה לו והתרחק ממנו. רכבו של הנאשם היה במרחק של כ-200-150 מ' מהמשאית, ואף כי לא ניסה לברוח ממנו, ניכר היה כי הנאשם הולך מהר ואינו רוצה לשתף פעולה עימו. לדבריו, ההתנהגות של נהגים אשר פוגשים בו הינה בדרך של שיתוף פעולה עימו, שכן נתקעו בדרכם, אולם בניגוד לכלל, הנאשם היה לחוץ וניסה להתרחק כאשר הסייר התקרב.

11.קדם העיד כי כאשר הגיע למקום היה הנאשם "מתחת למשאית" (עמ' 4 שורה 27), וכאשר התקרב עם רכבו למשאית קם הנאשם והקיף את המשאית מן הצד השני. הוא אישר כי לשוטר בשטח אמר כי: "ראשו (של הנאשם) היה בתוך המשאית". בעדותו הסביר כי: "ראשו לא היה בתוך המשאית אלא מתחת למשאית", וכאשר נשאל לשימוש במילה "מתחת" הסביר כי הנאשם לא שכב מתחת למשאית ולא היה בתוך תא הנהג אלא היה בין תא הנהג למצברים שמונחים מאחור (עמ' 7 שורות 9-1). הוא הדגים בבית המשפט כי הכוונה הינה שהנאשם היה מכופף מתחת לתא הנהג, במקום בו מונחים המצברים. לשאלת ב"כ הנאשם אישר כי הכוונה הינה כי הנאשם התכופף ברווח שבין הקבינה לארגז (ע' 7 ש' 7-8). גם בשיחת הבהרה שביצע השוטר ריקמן עם העד, הבהיר העד כי ראשו של הנאשם לא היה בתוך תא הנהג אלא "מתחת", ליד המצברים (נ/1).

לאחר ששמעתי את עדותו והסבריו, התרשמתי כי העד תאר את אותו תיאור עובדתי בכל תאוריו, תוך שימוש במונחים שונים. הוא הבהיר כי כשהשתמש במילים "בתוך" ו"מתחת" התכוון למעשה לכך שהנאשם היה בין חלקי המשאית השונים, מאחורי תא הנהג, מיקום אליו התייחס גם כ"בתוך" וגם כ"מתחת". אין המדובר בשינוי גרסאות על ידי העד אלא באותו תיאור, אותו עשה כאמור תוך שימוש במונחים שונים.

לאמינותו של הסייר תורמת העובדה כי לא העיד כי ראה את הנאשם חותך את הכבלים או מנסה לפרוץ למשאית. הוא דייק בעדותו והעיד בדיוק על מה שראה בעיניו, ולמעשה תאר היכן היה הנאשם, ולא מה עשה באותו מקום.

12.קדם העיד כי כאשר שאל את הנאשם לפשר ידיו המלוכלכות, השיב הנאשם כי הוא מחפש צינור מים (ע' 4 ש' 8-9 וע' 5 ש' 9). לדבריו הנאשם הרים את מכסה המנוע והציג לו רשיון נהיגה רק לאחר שהבין כי קדם ביקש מהמוקד להזעיק למקום את המשטרה. הוא לא זכר אם הנאשם הציע לו לראות את הנזילה.

13.לאחר שהגיעה המשטרה למקום חזר לקרבת המשאית ואז ראה את כלי הפריצה, אשר היה על גדר הסמוכה למשאית, והציג אותו לשוטר.