בפני
כב' שופט עידו דרויאן
הכרעת דין
כתב האישום שהוגש בינואר 2010 מייחס לנאשם ביצוען של עבירות כמפורט להלן, בנוגע לאירועים שהתרחשו בשדרות וושינגטון בפלורנטין (תל-אביב), במוצאי שבת 4.7.09 בשעה 18:00 לערך:
הנאשם נהג באופן פרוע כשיחד עם אחרים, ובהיותו בגילופין, התפרע, שבר בקבוקים, צעק והפר את הסדר הציבורי. האישום הינו בעבירה של התנהגות פרועה במקום ציבורי;
כשהגיעו למקום שוטרים, שהוזעקו על-ידי שכנים, הפריע הנאשם לשוטרים לבדוק את זהותם של האחרים על-ידי כך שמנע בגופו את התקרבות השוטרים לאחרים. האישום הינו בעבירה של הפרת שוטר בעת מילוי תפקידו;
הנאשם אף איים על השוטר אלעד נחום באמרו לו "תזהר, אני לא רוצה להשתמש באלימות", ועלב בשוטרת מירית זנזורי בכנותו אותה "פוסטמה" ו"פרחה" ובאמרו לה "את יכולה למצוץ לי את הזין, ועכשיו כל החברים שלי פה הולכים לקנות עוד אלכוהול, לשבת בגינה ולהפריע לכל מי שיושב שם בלי לספור אתכם מחצי מטר". האישומים הינם בעבירת איומים ובעבירה של העלבת עובד הציבור;
השוטרים הודיעו לנאשם על מעצרו וביקשו לכבלו ולהובילו בניידת לתחנת המשטרה הסמוכה, אך הוא התנגד לכבילתו, התפרע, השתולל ובעט לעבר השוטרים, וכן קילל וגידף אותם. האישום הינו בעבירה של שימוש בכוח או באיומים כדי למנוע מעצר;
הנאשם כפר במיוחס לו:
הנאשם טען כי לא היה כלל בגילופין, ולא היה כלל חלק מאותה חבורה פרועה.
לדבריו בהודעתו ת/1, שאומצה לכפירתו בכתב האישום, ניסה למנוע הסלמה, כשהשוטרים הגיעו כדי לפנות חבורת שיכורים מהמקום, והציע לשוטרים שהוא ישכנע את השיכורים, המוכרים לו, להסתלק מהמקום. תגובתו של שוטר מג"ב (אלעד נחום) היתה דחיפות אלימות של הנאשם, ולאחר מכן התרחק הנאשם מהמקום והלך לקנות מיץ במכולת הסמוכה. כשחזר למקום האירוע, בדרכו לדירתו, קראו לו השוטרים, והחלו לתקוף אותו - עיקמו את ידו, חבטו את ראשו במכסה המנוע של ניידת, והכו אותו בגבו, בצלעותיו וברגליים. הנאשם ציין במיוחד את השוטר גיא בן-יצחק כמכה הראשי ואת השוטרת מירית זנזורי כשוטרת (האישה) היחידה שהכתה אותו. לאחר מכן גררו השוטרים את הנאשם על הקרקע לניידת, והשוטר בן-יצחק חבט את ראשו של הנאשם במשקוף הדלת של הניידת והשליכו פנימה. שוטר מג"ב נוסף הביא את כפכפיו של הנאשם, שנשמטו מרגליו וסטר באמצעותם על פניו. במהלך הנסיעה לתחנה, השוטר בן-יצחק שנהג בניידת האיץ ובלם בפתאומיות מספר פעמים, כך שהנאשם נחבט בדפנותיו של תא העצורים בניידת. גם בתחנה, נהג השוטר בן-יצחק באלימות כלפי הנאשם.
הנאשם חזר והדגיש, שהוא בעל אולפן הקלטות ומוזיקאי. כמוזיקאי, חרד מאוד לשלום ושלמות ידיו, ועיקר עניינו בעת שהותקף על-ידי השוטרים היה לשכנע את השוטרים שלא לפגוע בידיו - לא לעקמן, לא להדק את אזיקי היד, ולא לגרור אותו באמצעות האזיקים.
האירוע הותיר חותמו בגוף הנאשם: תיאורי החוקר שגבה הודעתו ת/1 שנגבתה ביום האירוע, תעודת חדר מיון נ/6 ותצלומים נ/7 ש"התגלו" בתיק מח"ש ונחשפו באיחור רב לעיון ההגנה תיק מח"ש הועבר במלואו, לפי צו בית המשפט, למפלג תביעות ת"א, אך הסתבר כי על-אף הצו, לא צולם התיק במלואו עבור ההגנה. רק במהלך הדיון האחרון, ביום 18.5.11, לאחר תום מסכת ההגנה, התגלה החומר בתיק ונמסר להגנה. תקלה חמורה זו הועברה לידיעה ולטיפול הגורמים האחראים בתביעה, כאמור בהחלטתי מאותו יום;, מעידים על חבלות אלו:
תיק מח"ש הועבר במלואו, לפי צו בית המשפט, למפלג תביעות ת"א, אך הסתבר כי על-אף הצו, לא צולם התיק במלואו עבור ההגנה. רק במהלך הדיון האחרון, ביום 18.5.11, לאחר תום מסכת ההגנה, התגלה החומר בתיק ונמסר להגנה. תקלה חמורה זו הועברה לידיעה ולטיפול הגורמים האחראים בתביעה, כאמור בהחלטתי מאותו יום;
סימנים אדומים שנגרמו מדפנות תא העצורים בגבו, כתפיו וזרועותיו של הנאשם;
סימן אדום במפרק כף יד שמאל, שנגרם מהאזיקים;
נפיחות בשורש כף יד ימין, שהצריכה חבישה רפואית;
חבלה במצחו של הנאשם, שלטענתו נגרמה מחבטת ראשו בניידת;
תלונת הנאשם במח"ש נגד השוטרים המעורבים הובילה לחקירה, והודעות השוטרים והנאשם הוגשו לתיק בית המשפט. סוף-דבר, נגנז תיק מח"ש בעילה של חוסר ראיות מספיקות.
ראיות התביעה: