החלטה
1.החלטה בבקשה לעיון חוזר ולמעצר הנאשם עד לתום ההליכים.
2.ברקע להחלטה זו כתב אישום, בו הודה הנאשם ביום 26.11.2012 ועל פיו הורשע במקבץ עבירות שעיקר עניינן סחר בסם מסוכן, אליו צורפו גם תיקים נוספים, שככלל, עניינם שונה (הפרת זכויות יוצרים וסימני מסחר), שבכל הקשור לתנאי השחרור, מקומם אך בשולי הדיון.
3.במוקד הבקשה העובדה שבחלוף כ- 11 חודשי שהייה בקהילה טיפולית סגורה, מלכישוע, עזב המשיב את המקום או הועזב, בנסיבות עליהן נחלקים מעט הצדדים. נוכח זאת, מבקשת המדינה את חידוש מעצר המשיב, ואולם, ההגנה, בהתבסס על עמדה מנומקת של שירות המבחן, סבורה שבשלב זה, לא יהא ראוי לקטוע, שלא לומר לגדוע, הליך שיקום בו התקדם המשיב קרוב לשנה. הן בית המשפט והן התביעה, לא ידעו שעזב הנאשם את מלכישוע ביום 25.2.2013, ואולם לדברי שירות המבחן הודיע על כך הנאשם מידית לשירות. מכל מקום, עומד שירות המבחן על עמדתו, שעל הפרק משיב שלא ביקש להימלט אלא הודיע על עזיבתו לשירות המבחן באופן מידי, ומטעמים כלשהם לא מצא הדיווח של השירות את דרכו לבית המשפט. רק לכשהוגש תסקיר ביניים של שירות המבחן לקראת הדיון בעונשו של הנאשם התברר מקריאתו, שעזב הנאשם את הקהילה, אך במקביל דאג לקשר מידי עם שירות המבחן.
4.קדמה להחלטה זו החלטה שניתנה ביום חמישי האחרון שבעקבותיה ביקש בית המשפט שקצינת המבחן תתייצב בבית המשפט ביום 17.3.2013 למען תבורר עמה עמדתה.
החלטה זו ניתנת לאחר דיון בנוכחות קצינת המבחן, הגברת ויקטוריה קפיטין.
5.בשני נושאים מהותיים נחלקים הצדדים. הראשון, שעם כל חשיבותו אין הוא הנושא העיקרי, הינו, האם עזב הנאשם את הקהילה בנסיבות בהן נושא הוא באחריות מלאה לדבר, או שהועזב על רקע מחלוקת בשאלות הנוגעות לאופן חזרתו מחופשה מסוימת. לא מצאתי טעם רב לברור ראייתי אשר לסיג ושיח שהתפתח בין הנאשם לבין הנהלת מלכישוע ולכל היותר נכון אני לקביעה שעזיבתו את מלכישוע לא נבעה מהתפתחות נסיבות קיצוניות וקריטיות הפועלות בהכרח לחובתו, וייתכן שהיו הנסיבות מעט מינוריות יותר, וגם אם סברו גורמי הטיפול במלכישוע שעליהם להעזיב את המשיב, לא נבע הדבר מקריסה מוחלטת בהליך הטיפולי שעבר הנאשם או מבעיות משמעת קשות. יש, אמנם, בתסקיר, ביטוי לבעיות מסוימות במהלך השנה האחרונה, אך לא ביטויים לאירועי קיצון.
6.חשובה מכך שבעתיים עמדת שירות המבחן, שבתחילה קיבלה ביטוי בתסקיר ולאחר מכן גם מדברי קצינת המבחן במהלך הדיון, לפיה, הגם שאין עזיבת הנאשם את מלכישוע נקיה מספיקות, עדין על הפרק נאשם שעשה כברת דרך ממשית וארוכה לגמילה מסמים, לא יהא נכון לקטוע אותה בשלב זה, אפילו, אולי, מעד, וגם מהעובדה שבנסיבות העזיבה היה מן הגבוליות, אין ללמוד מסקנות קיצוניות לחובתו, הא ראיה – שהודיע על כך מיידית לשירות. ומה גם, שאין חולקין, שמאז לא ביצע הנאשם עבירה ממשית נוספת. בתמצית הדברים, עמדת שירות המבחן, להמשך ההליך השיקומי בתנאים פתוחים, ובשים לב, בין היתר, להחלטת בית המשפט מיום 14.3.2013, שעד למתן החלטה בבקשה לגופה ישהה במעצר בית מלא בתנאים שנקבעו באותה החלטה.
7.ומנגד, עמדת המאשימה, שהדגישה את חומרת העבירות שביצע הנאשם, את עברו הפלילי הרב ואת העובדה שבסופו של דבר קשה לחלוק על כך, שעזב הוא את הקהילה השיקומית הסגורה, מלכישוע, שלא באישור בית המשפט ונוכח החלטה לחובתו, שמקורה בהנהלת מלכישוע.
8.מצב הדברים שבפני בית המשפט – גבולי שבגבוליים, וטעם רב יש בטענות שני הצדדים.
קשה שלא לראות טעם בעמדת התביעה, שביחס למי שהורשע בעבירות שהיקפן וחומרתן רבה וכשעברו הפלילי רב, לא בנקל ניתן לעבור לסדר היום על עזיבתו את הקהילה הטיפולית אליה נשלח, לפנים משורת הדין. על פי הנטען, על ידי התביעה, יש בעמדת שירות המבחן כדי ללמד על סלחנות יתר כלפי הנאשם, ועל סליחה, קבלה והכלה של עזיבת הקהילה, וכל זאת ללא תגובה עונשית כלשהי. אדרבא, סבורה התביעה, יש בעמדת שירות המבחן, שבה מצדדת, כמובן, גם ההגנה, כעין פרס לנאשם שעזב בנסיבות כאמור. ואולם, יש גם טעם גם בדברי סנגורו הנכבד של המשיב, שציין את כברת הדרך השיקומית שעבר הנאשם, את העובדה שמתבססת טענתו זו על עמדה ברורה של שירות המבחן, וכי גם בכל הקשור לעזיבתו את הקהילה – הנסיבות הן אך גבוליות, והא ראיה שגם שירות המבחן נכון היה לאשר הן שהודיע לו הנאשם על דבר עזיבתו מידית. משמעות יש גם לתמונה הכוללת, לפיה, נכון, לדעת השירות, להגיע למסקנה, שהגם שעזב הנאשם את הקהילה, נעשה הדבר סמוך לתום שנת הגמילה שעברה בהצלחה, ובנסיבות אלה יש להקל עם הנאשם, גם אם מעד, מה גם שעבירה ממשית נוספת לא ביצע.
9.לא אסתיר שבנסיבות מסוג זה, החלטת בית המשפט, גבולית היא עד מאוד. ועם זאת, בחלוף קרוב לשנה בה התנהל, ככל הנראה, בהצלחה סבירה, ואולי אף מעבר לכך, מהלך שיקומי, ובשים לב לכך שעבירות ממשיות נוספות לא ביצע הנאשם, נכון אני להימנע מהחזרתו עתה אל מאחורי סורג ובריח, דבר, שבסבירות גבוהה, יביא לקריסה כללית של המהלך השיקומי. בהחלטה זו יינתן משקל לכך שכידוע, במהלך השיקום נקלעים מטופלים, מעת לעת, למעידות, ולא תמיד יהא נכון לראות בכל מעידה – ובפרשתנו, ללא ספק, מעד הנאשם - משום סיבה מכרעת לקטיעת המהלך השיקומי. משקל מיוחד בהחלטתי זו ניתן לעמדת שירות המבחן, אותה מעריך אני מאוד, ולהערכת קצינת המבחן שהתייצבה באולמי במיוחד לצורך עניין זה, לפיה על הפרק מהלך שיקומי שנכון וראוי לאפשר את מיצויו, גם אם, אכן, הדרך בה התנהל הנאשם בחודש האחרון אינה נקיה מקשיים.
10.תוך שאדגיש שיתקשה ביתה משפט לגמישויות בעקבות מעידות נוספות כלשהן מצד הנאשם, נכון אני לאשר את החזרת הנאשם למעצר בית מלא בתנאים שפורטו בהחלטתי מיום 14.3.2013, אך בתוספת הפקדת 2,500 ₪ במזומן. הסכום יופקד עד יום 21.3.13 בשעה 10:00. ב"כ הנכבד של המשיב ישא באחריות לעקוב ולדווח לבית המשפט ולתביעה על ביצוע ההפקדה האמורה. בהעדר הפקדה, דיון מחודש בפרשה, באותו יום (בשים לב לחג שבפתח), בשעה 12:30.
מעבר לכך, בכל הקשור להמשך טיפול במסגרת פתוחה, תינתנה החלטות על בסיס תסקיר משלים ועדכני מצד שירות המבחן שיוסיף וילווה את הנאשם.
על השירות להגיש תכנית להמשך השיקום, תוך התייחסות מפורטת למועדים בהם ישהה הנאשם מחוץ לבית ושאר פרטים רלוונטיים.
11.בנסיבות אלה אף טעונה פרשה זו ליווי צמוד של בית המשפט. להמשך מעקב לקראתו יוגש תסקיר ביניים עדכני נוסף של שירות המבחן, ליום 2.5.2013 בשעה 11:20.
ניתנה היום, ז' ניסן תשע"ג, 18 מרץ 2013, במעמד הצדדים.