מדינת ישראל נ' הגואל

הכרעת דין

כנגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו אחריות לגרם תאונת דרכים בנסיבות של כניסה לצומת תוך אי ציות לאור אדום ברמזור, ונהיגה בקלות ראש.

הנאשם הודה בנהיגה במקום ובזמן כמתואר בכתב האישום, הודה בכיווני הנסיעה של הרכבים, בתקינות הרמזורים, ובחבלות שנגרמו בתאונה, כפי שתוארו בכתב האישום.

כפירתו של הנאשם הייתה בעובדות 3 ו-4 של כתב האישום, על פיהן נטען כנגדו כי נהג בקלות ראש עת פנה שמאלה בצומת בניגוד לאור האדום שדלק ברמזור בכיוון נסיעתו וכי פגע ברכב המעורב שעה שזה נכנס לצומת כשברמזור בכיוון נסיעתו אור ירוק. טענת הנאשם כפשוטה היא כי הוא עצמו פנה ונכנס לצומת באור ירוק.

פרשת התביעה:

מטעם המדינה העידו נהג הרכב המעורב, ועד ראייה "ניטראלי" לתאונה שעמד כהולך רגל סמוך לצומת. בנוסף הוגש מעשה ידיו של בוחן משטרה שטיפל בתאונה.

עד תביעה מס' 1 ערן שלו, עד ראייה "ניטראלי" לתאונה סיפר בעדותו בביהמ"ש כי עמד בתחנת אוטובוס במרחק כ- 40 מטר מהצומת, כשגבו לצומת ופניו לכיוון הנגדי. העד תיאר כי שמע מכה כתוצאה מהתנגשות כלי הרכב בצומת, מיד הפנה מבטו לצומת וראה כי הרמזור בכיוון נסיעת הנאשם בפנייה שמאלה בצומת דולק אדום.

לבקשת ההגנה, ובהסכמת התובעת, הוגשה אמרתו של העד במשטרה במסגרת עדות שנגבתה ממנו ביום 05.12.12, כ-3 שבועות לאחר התאונה, ע"י בוחן את"ן ת"א [מסומנת נ/1].

ע.ת מס' 2 ליאור בכר, נהג הרכב המעורב סיפר בעדותו כי נסע בכיוון הנגדי לנאשם, בדרך לה גרדיה ממערב למזרח, לדבריו כאשר ברמזור בכיוון נסיעתו ישר דולק כל העת אור ירוק. בהגיעו לצומת עם מחלף הכניסה לנתיבי איילון לדרום, הבחין משמאלו ברכב הנאשם שפנה שמאלה נכנס לצומת ופגע בו. לדברי העד, לאחר התאונה שוחח עם הנאשם וזה אמר לו כי היה שקוע במחשבות ויתכן והתבלבל בין הרמזור בכיוון נסיעתו שמאלה לנתיבי איילון והרמזור המורה ישר בצומת. לדבריו למחרת התאונה חש "כאב קל" ובהמלצת סוכן הביטוח שלו ניגש לביה"ח להיבדק. [תעודה רפואית הוגשה וסומנה ת/1].

בהסכמת הצדדים הוגשו כל המסמכים שנערכו ונאספו ע"י בוחן את"ן ת"א רס"מ יוסי ירקוני אשר סומנו כדלקמן: הודעת הנאשם - ת/2, חוו"ד מומחה - ת/3, תרשים - ת/4, תצלום אויר - ת/5, לוח צילומים - ת/6, תע"ץ תקינות הרמזורים - ת/7, תכנית רמזורים בצומת - ת/8.

פרשת ההגנה:

מטעם ההגנה העיד הנאשם לבדו. הנאשם עמד בביהמ"ש על גרסתו כפי שמסר גם בחקירתו במשטרה כשבועיים וחצי לאחר התאונה, כי פנה שמאלה ונכנס לצומת באור ירוק. על פי דברי הנאשם במשטרה (בת/2):

"... כאשר הגעתי לצומת עם איילון דרום הרמזור בכיוון נסיעתי היה אדום לכן עצרתי והמתנתי לירוק כאשר הרמזור התחלף לירוק פניתי שמאלה לנתיבי איילון דרום ולפתע רכב שהגיע ממול מהנתיב הנגדי חסם דרכי ופגעתי בו עם חזית הרכב שלי בצד שמאל שלו" [ת/2 ש' - 4].

לטענת ב"כ הנאשם מדובר בגרסה מול גרסה, כאשר לטענתו אין לייחס לעדות עד הראייה הניטראלי (ע.ת. מס' 1) כל משקל שכן ראשית העד לא ראה את התאונה אלא עמד במרחק כ- 40 מטר מהצומת בתחנת אוטובוס כשגבו לתאונה. כששמע רעש התנגשות כלי הרכב הסתובב והחל לרוץ לצומת כדי להגיש עזרה. העד לטענת ב"כ הנאשם לא ראה את האור שדלק ברמזור שמאלה בעת שהנאשם עבר את קו העצירה והחל לפנות שמאלה. לכל היותר ראה את הרמזור כמה שניות אחרי כן.

עד ההגנה בהגינותו אישר בחקירה נגדית בתשובה לשאלות הסנגור כי :-

"... אני לא יודע אם זה היה אדום בזמן שהוא [הנאשם] נכנס לצומת או מיד כשהסתובבתי אחרי ששמעתי את המכה היה אדום". [בפרוטוקול עמ' 4 ש' 6]

טענה נוספת שמעלה ב"כ הנאשם היא כי העד לא מסר פרטיו לאיש במקום התאונה, לא לנאשם ולא למעורב. איש מהם לא יכול לאשר כי העד היה נוכח במקום. לטענת הסנגור העד לא מזהה איש מהמעורבים בתאונה, ולא זוכר את סוגי כלי הרכב. ייתכן כי העד הבחין בתאונה אחרת בצומת, וכלל לא הבחין בתאונה נשוא הדיון שבפני.

דיון והכרעה:

ניתוח תכנית הרמזורים:

על פי תכנית הרמזורים, סדר הופעת האור הירוק בצומת בכיווני הנסיעה הרלוונטיים הוא כמפורט להלן: