מ"ת
בית משפט השלום עכו
|
7468-06-10
05/07/2010
|
בפני השופט:
שושנה פיינסוד-כהן
|
- נגד - |
התובע:
מדינת ישראל
|
הנתבע:
אלפרד אפרים דיצי
|
|
החלטה
1.בהחלטה מיום 10/6/2010 קבעתי כי קיימת עילה למעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים כנגדו. הוצא על ידי המשיב חלופת מעצר, מעצר בית מלא בפיקוח אביו ואשתו וחלופת מעצר זו הועמדה לצורך בחינת שירות המבחן. עיינתי בתסקיר שירות המבחן והנתונים המועלים על ידם שוללים לטעמי מכל וכל אפשרות לשחרור לחלופת מעצר אשר כזו. יכול וכוונת המשיב לפתח מערכות יחסים חדשות, אולם בשלב זה של הדיון הדברים נבחנים על פי המציאות הקיימת , על פי העבר המוכח ולא די בכוונות. שמעתי את דברי הסניגור כי ניתן לחזק החלופה באמצעות איזוק אלקטרוני. איני מוצאת כי יש בכך כדי להפחית ולו במעט את המסוכנות הנשקפת מחלופת המעצר המוצעת. לפיכך, הנני מורה על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים כנגדו במסגרת ת.פ. 7443-06-10.
2.שמעתי את בקשת המשיב באמצעות סניגורו לשחררו לבר המצווה של בנו המתקיים מחר. ראשית, באשר לסמכות העניינית לדון בבקשה שכזו שלא בדרך עתירת אסיר, הנני מפנה לבש"פ 5874/02 עטיה נ' מדינת ישראל פד"י נו 5 865, מפי כב' הנשיאה השופטת בייניש. נוכח קביעתה, הנני מוצאת כי בסמכותי לדון בבקשה וראוי כי אעשה כן נוכח שביתת המזכירויות אשר אינה מאפשרת בפרק הזמן הקצר עד מסיבת בר המצווה ניהול דיון בדרך המלך.
3.מוצאת אני כי יציאתו של המשיב לשעות ספורות מבית המעצר בפיקוח אשתו ואביו אומנם אינה חלופה אידיאלית אך נוכח המטרה המוגדרת, השעות המוגדרות, והשהייה מחוץ לבית אלא רק באולם אירועים ניתן היה להיענות לבקשה. הקושי המתעורר הינו סביב ההליכים הנדרשים לצורך פיקוח על המשיב בתנועתו מבית המעצר לאולם האירועים וחזרה. מבינה אני את קושי של בני המשפחה הקרובים וחתן בר המצווה להתפנות לעניין זה בשעה הסמוכה לקיום האירוע והצורך להתארגן עם רכב פרטי או מונית יקרה. יחד עם זאת, כל שחרור מוקדם יותר משמעותו הגעה לבית למשך מס' שעות ויצירת כלל הסיכונים וכלל הקשיים העולים מתסקיר המעצר. לא אוכל להיענות לכך.
שמעתי את הצעת הסניגור כי המשיב ישוחרר מתחנת משטרה. איני מוצאת כי עניין זה מתיישב יחד עם הוראה על מעצרו עד תום ההליכים והעברתו למשמורת שב"ס . כמו כן, שמעתי את הצעת הסניגור כי ילווה על ידי שב"ס או משטרה. עיינתי גם לצורך זה בפסה"ד בב"ש 4790/03 מבית המשפט המחוזי ירושלים אשר הוצג על ידי הסניגור כראיה לאפשרות לבצע זאת. אציין כי באותו מקרה נדונה השאלה מספר ימים לא מועט לפני האירוע המבוקש כאשר שאלת הליווי הועברה לתגובת המדינה ואין אנו יודעים מה בסופו של יום עלה בגורל שאלה זו. מדובר בשאלה תקציבית ולוגיסטית שלא אוכל להורות לשב"ס לבצעה ללא קבלת תגובתם.
4.נוכח האמור לעיל, הנני מורה כי המשיב יוכל לצאת מתנאי המעצר לצורך חופשה קצרה להשתתפות בבר המצווה של בנו ורק לצורך זה באולמי נתקה בעכו ביום 06/7/2010 ובלבד שיתקיימו התנאים הבאים:
א.המשיב ישוחרר ממעצר לכל המוקדם בשעה 18:00 כאשר יתייצבו בבית המעצר שני המפקחים, אשתו ואביו. אשתו הגב' דינה דיצי ואביו לאון צידי מצוידים בת.ז.
ב.המשיב יסע יחד עם המפקחים ישירות לאולם האירועים ללא כל עצירה בדרך ברכב פרטי או במונית. זהות הרכב תמסר ללשכת התביעות באותו יום עד השעה 12:00.
ג.המפקחים יחתמו כל אחד על התחייבות עצמית על סך 10,000 ₪ להבטחת תנאי השחרור.
ד.המשיב ישהה בכל זמן חופשתו באולם האירועים בלבד בצמוד לאחד המפקחים.
ה.המשיב יחזור לבית המעצר קישון עד השעה 01:00 כשהוא מלווה בשני המפקחים והם נוסעים ברכב פרטי אשר זהותו תמסר כאמור עד השעה 12:00 לתביעות.
ניתנה והודעה היום כ"ג תמוז תש"ע, 05/07/2010 במעמד הנוכחים.
שושנה פיינסוד-כהן, שופטת