מדינת ישראל נ' בני גאבר(עציר)

הכרעת דין

אני מרשיע את הנאשם על פי הודייתו בעובדות כתב האישום, בעבירה של כניסה לישראל שלא כדין עבירה לפי סעיף 12 לחוק הכניסה לישראל.

ניתנה והודעה היום ז' טבת תשע"א, 14/12/2010 במעמד הנוכחים.

אברהם הימן, סגן נשיא

גזר דין

העקרון שיש להנחות בית המשפט בבואו לגזור דינו של אדם הוא עקרון פשוט בתכלית. ככל שקיים איסור על פי חוק, יש לקיימו ומי אשר עובר על האיסור, מדובר באיסור על פי הדין הפלילי ממילא ייגזר דינו וייענש.

פתחתי במילים אלה שכן הנאשם נדון לפני כשנה בגין עבירה זהה לזו שהורשע במשפט זה, לעונש מאסר מותנה למשך חודשיים ימים והנה נמצא כי הנאשם שוב עובר העבירה.

בנסיבות רגילות היה מקום להחמיר עימו שהרי אם עונש שהושת עליו במשפט פלילי היה מתון והנאשם עבר שוב העבירה ממילא אתה אומר כי העונש לא הרתיעו.

משום כך היה כאמור מקום להחמיר עם הנאשם.

יחד עם זאת, האיזון הראוי בגזירת עונשו של נאשם הוא בהרתעה במובן זה שגזר הדין יבהיר לנאשם שלמרות הנסיבות האישיות והמשפחתיות הקשות, מחלת ילדיו, כפי שבא לידי ביטוי במסמכים שהוגשו לעיוני עליו לקיים החוק. רוצה לומר, שככל שאין בידו היתר להכנס לתחום מדינת ישראל אסור לו לעשות זאת. יעבור העבירה, ייענש במלוא חומרת הדין.

כאמור לעיל וכפי שהמסמכים שלפני קיימות נסיבות מיוחדות המשכנעות אותי לחרוג מן הכלל ולא להחמיר עם הנאשם באופן שאני מורה על הפעלת המאסר המותנה העומד ותלוי לנאשם וגוזר עליו עונש מאסר נוסף שירוצה באופן חופף ומשית עליו עונש מאסר מותנה משמעותי. וכאן המקום להדגיש הקלתי עם הנאשם זו הפעם ולא השתתי עליו עונש מאסר בפועל ארוך כפי שמחוייב היה. יחד עם זאת, לנוכח עונש המאסר המותנה שאני משית עליו, מובהר לו כי אם יחזור ויבצע עבירה על חוק הכניסה לישראל, מן הסתם יוחמר עימו הדין.

ואלה העונשים שאני משית על הנאשם:

אני מורה על הפעלת המאסר המותנה שהושת על הנאשם בת.פ. 8244-12-09 של בית משפט שלום בת"א, גזר דין מיום 16/12/2009 לתקופה של חודשיים ימי מאסר.

אני גוזר על הנאשם עונש מאסר בפועל למשך חודש ימים בגין העבירה בה הורשע כאן.

עונש המאסר בפועל כאמור ועונש המאסר המותנה המופעל ירוצו באופן חופף כך שעונש המאסר בפועל שאני גוזר על הנאשם הוא חודשיים ימים.

הנאשם ירצה עונש זה מיום 28/11/2010.

5 חודשי מאסר על תנאי והתנאי הוא שבמשך שלוש שנים מיום שחרור הנאשם ממאסר לא יעבור עבירה על חוק הכניסה לישראל.

אני מורה על הממונים על מעצרו של הנאשם ליתן לנאשם 5 שיחות טלפון על חשבון המדינה.

זכות ערעור תוך 45 יום מהיום.

ניתנה והודעה היום ז' טבת תשע"א, 14/12/2010 במעמד הנוכחים.

אברהם הימן, סגן נשיא