תת"ע
בית משפט השלום לתעבורה בעכו
|
5316-01-10
09/07/2010
|
בפני השופט:
אבישי קאופמן
|
- נגד - |
התובע:
מדינת ישראל
|
הנתבע:
שאדי אבו אל סראיה
|
|
החלטה
בתיק זה הורשע הנאשם בהיעדר התייצבות לדיון שנקבע ליום 10.5.10.
הנאשם הגיש בקשה לביטול פסק הדין והדיון בבקשה נערך ביום 8.7.10.
לאחר ששמעתי את הצדדים ושקלתי את טענותיהם, מצאתי לנכון לדחות את הבקשה.
לנאשם יוחסה עבירה של אי ציות להוראות שוטרים, ונגזר עליו עונש של פסילת רשיון לחודש ימים, קנס בן 2,000 ₪ ופסילת רשיון לשלושה חודשים על תנאי למשך שנתיים.
הנאשם טען כי מעולם לא קיבל את ההזמנה לדין לידיו וכי לא ביצע את עבירה. שמעתי את הנאשם והתרשמתי מגרסתו, והגם שניתן אולי לקבל כי ראשית האירוע באי הבנה מצידו, כאשר לא הבין כי התבקש לעצור בידי השוטרים, אינני מקבל כי לא הבחין בניידת הדולקת אחריו וכי לא קיבל את הדוח לידיו כטענתו.
לפי דוח התנועה של המתנדב מר חסן כעבייה, קיבל הנאשם הוראה לעצור לבדיקה שגרתית, אך התעלם והמשיך בנסיעה. השוטרים דלקו אחרי הנאשם בניידת, עצרו אותו בסמוך לצומת סומך, שם מסרו לו את דוח ההזמנה לדין עליו סירב לחתום. על פי הדוח זוהה הנאשם ע"פ ת.ז. שפרטיה נרשמו בדוח, כמו גם פרטי רשיון הנהיגה של הנאשם.
מעבר לדוח קיים מזכר של המתדנב מר כמאל הדעייה, המספר אף הוא על הרכב שלא ציית להוראה לעצור, ונעצר לאחר מרדף קצר בסמוך לצומת סומך.
מנגד, הנאשם טוען כי "לא היו דברים מעולם", הוא מעולם לא קיבל הוראה לעצור את רכבו לביקורת, מעולם לא נעצר ולא קיבל את הדוח.
בבקשה בכתב העלה המבקש טענה כי אפשר והשוטר התבלבל במספר הרכב.
כאמור לעיל, גם אם ניתן לקבל את הטענה כי אי הציות להוראה לעצור בצומת שפרעם, הינה בגדר טעות בזיהוי, בוודאי שלא ניתן לקבל זאת לגבי מעצר הרכב בהמשך, בצומת סומך הינו בגדר טעות. פרטי הנהג נרשמו עפ"י מסמכים שהוצגו להם, והדוח נמסר לידי הנהג.
תמוהה בעיני גרסת הנאשם כי האירוע זכור לו, כאשר לדבריו לא היה כלל אירוע שיש לזכרו. אם לא קיבל הנאשם הוראה לעצור, התחמק ממנה ונעצר לאחר מספר דקות במקום אחר, הכיצד זוכר הנאשם בחלוף מספר חודשים כי עבר ליד מחסום משטרתי, אולם לא קיבל הוראה לעצור? הנאשם לא נתן לכך כל הסבר.
לאור האמור לעיל ולאור התרשמותי מגרסת הנאשם כפי שנשמעה בפניי, מסקנתי היא כי הנאשם קיבל הזמנה לדין ובחר להתעלם ממנה ולא להתייצב במועד אליו זומן. בנסיבות אלה, אין לו להלין אלא על עצמו, ודין בקשתו להידחות.
אשר על כן, הבקשה נדחית כאמור.
פסק הדין מיום 10.5 יישאר על כנו.
הנאשם יפקיד את רשיונו לריצוי הפסילה שהוטלה עליו בתוך עשרה ימים מהמצאת החלטה זו.
הקנס שנגזר על הנאשם ישולם ב – 4 תשלומים החל ביום 15.9.10.
ניתנה היום, כ"ז תמוז תש"ע, 09 יולי 2010, בהעדר הצדדים.