מ' נ' מדינת ישראל

בפני בקשה בהתאם להוראת סעיף 74 (ב) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] תשמ"ב-1982, להורות למשיבה להעמיד לעיונו של המבקש את רישומם הפלילי של עדי התביעה הקטינים ו.ח. ו- ב.ו. זאת אך ורק ככל שיש להם הרשעות או תיקים תלויים ועומדים בעבירות של סחר בסמים.

כנגד המבקש הוגש כתב אישום בת"פ 34426-09-19 המייחס לו עבירות של סחר בסמים והחזקת סמים שלא לצריכה עצמית בניגוד לסעיפים 13 + 19א ו- 7(א)+ 7(ג) פקודת הסמים המסוכנים, התשל"ג 1973 ועבירה של הפרעה לשוטר במילוי תפקידו בניגוד לסעיף 275 לחוק העונשין התשל"ז 1977.

על פי עובדות כתב האישום ביום 10.6.19 מכר המבקש לקטין ב.ו. סם מסוכן מסוג קנבוס במשקל 0.4396 ג' תמורת 50 שח. כשהגיעו למקום שוטרים נמלט המבקש מהמקום ובכך הכשיל השוטרים במילוי תפקידם. באותו מועד החזיק המבקש בביתו בסם מסוכן מסוג קנבוס במשקל של 0.493 ג' וזאת שלא לצריכתו העצמית. כשבוע קודם לכן מכר המבקש לב.ו. סם מסוכן מסוג קנבוס במשקל 0.5 גרם תמורת 50 ₪. במהלך החודשיים שקדמו למועד הנ"ל, בשלושה מועדים שונים מכר המבקש לקטין ו.ח. סם מסוג קנבוס, 0.5 גרם בכל פעם תמורת 50 ₪.

לטענת ב"כ המבקש, הראיות הקושרות את המבקש לעבירות הסחר המיוחסות לו מבוססות אך ורק על הודעותיהם של הקטינים שטענו כי המבקש הוא שמכר להם את הסמים. המבקש הכחיש זאת.

ב"כ המבקש ציינה כי מדוחות הפעולה של השוטרים עולה שאחד הקטינים מוכר לשוטרים מתחום הסמים, ולעומתו, המבקש עצמו חסר כל עבר פלילי.

לשיטתה, הקטינים בעלי אינטרס ברור להפליל את המבקש, זאת על מנת להימנע מהליכים פליליים כנגדם.

עוד הפנתה ב"כ המבקש לכך שבהודעותיו של הקטין ו.ח. קיימות סתירות ביחס למטרת הימצאותו במקום מעצרו וביחס לשימושו בסמים ביום האירוע, וכי ישנן סתירות בין עדותו של ו.ח. לעדותו שלל ב.ו. בנושאים אלה.

על כן, לטענתה, ככל שיש למי מהקטינים הרשעות או תיקי מב"ד בעבירות של סחר בסמים, יהיה בכך כדי לסייע בהגנת המבקש, ולחזק את קו ההגנה שלו לפיו יש לקטינים גישה לסמים, ולא הוא זה שמכר להם את הסם.