מ' נ' מדינת ישראל

1. בפניי בקשת רשות ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים (השופטת ת' בזק רפופורט) בעמ"ת 36243-02-18 מיום 16.2.2018, בגדרה התקבל ערר המשיבה על החלטת בית משפט השלום בירושלים (השופט ד' ש' גבאי ריכטר) במ"ת 27491-02-18 מיום 15.2.2018.

2. נגד המבקש הוגש ביום 13.2.2018 כתב אישום המייחס לו שלוש עבירות של סחר בסם מסוכן מסוג קנאביס תוך שימוש באפליקציית "טלגראס", ועבירה אחת של החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית, במשקל כולל של כ-18 גרם. בד בבד עם הגשת כתב האישום, ביקשה המשיבה לעצרו עד תום ההליכים.

3. בדיון המעצר בבית משפט השלום בירושלים הסכים בא כוח המבקש לקיומן של ראיות לכאורה (למעט באישום אחד) ולקיומה של עילת מעצר. יחד עם זאת, הציע לבית המשפט מספר חלופות מעצר.

           מנגד, המשיבה התנגדה לשחרור המבקש לחלופת מעצר לאור מסוכנותו, כמשתקפת, בין היתר, משימוש באפליקציית "טלגראס", שנועדה להסוות את פעולותיו בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום.

           עוד הוסיפה המשיבה כי היה וישקול בית המשפט את שחרור המבקש, הדבר צריך להיעשות לאחר קבלת תסקיר מעצר.

4. בית משפט השלום הורה על שחרור המבקש לאחת משלוש החלופות שהוצעו על-ידו, ולפיה ישהה המבקש במעצר בית מלא בבית אחותו, בפיקוח אביו ושתי אחיותיו, תוך שיהא מפוקח 24 שעות ביממה, כאשר כל אחד מהמפקחים יחתום על ערבות צד ג' בסך 7,000 ש"ח; נאסר על המבקש לעשות שימוש בכל מכשיר אלקטרוני שיש לו גישה לאינטרנט (יוכל לעשות שימוש בטלפון לא חכם); יתייצב לכל חקירה ודיון לפי דרישה; יפקיד סך של 5,000 ש"ח; ויחתום על התחייבות עצמית בסך 10,000 ש"ח.

           החלטה זו נומקה, בין היתר, בעובדה כי מדובר "בסמים שאינם סמים קשים, בכמויות קטנות, ובאישומים ממוקדים מאוד", כמו גם בהיותו של המבקש נעדר רישומים פליליים.

           במקביל, הורה בית משפט השלום על הגשת תסקיר מעצר בעניינו של המבקש עד ליום 19.3.2018. לבקשת המשיבה, ניתן צו עיכוב ביצוע ההחלטה לצורך הגשת ערר וקבלת החלטה בו.

5. ערר המשיבה לבית משפט קמא התקבל, תוך שצוין כי בית משפט השלום לא פירט בהחלטתו מדוע מצא ליתן אמון מיוחד במבקש ולחרוג מהכלל לפיו שחרור ממעצר ייעשה לאחר קבלת תסקיר מעצר, ומשכך הורה בית משפט קמא על הותרת המבקש במעצר ועל הגשת תסקיר מעצר בעניינו עד ליום 1.3.2018.