ת"א
בית משפט השלום חיפה
|
16494-11-10
19/07/2012
|
בפני השופט:
חנה לפין הראל
|
- נגד - |
התובע:
1. ירון שדה 2. הפניקס חברה לביטוח בע"מ
|
הנתבע:
רותם לסט ע"י עוה"ד עומר צ'פניק
|
|
החלטה
בקשה למתן אורכה להגשת הודעה לצד שלישי.
עניינה של התביעה כאן – ליקויים ונזקים אשר נגרמו לכאורה לבית מגוריה של התובעת במושב גבע כרמל (להלן: "הבית"). עילות התביעה כנגד המבקש 1 – המהנדס האחראי לתכנון וביצוע שלד הבית - הינן חוזיות ונזיקיות.
ביום 19.7.2011 הוגש כתב תביעה מתוקן, במסגרתו הותר צירופה של המבקשת 2 כנתבעת נוספת ובהתאם, הוגש ביום 4.8.2011 כתב הגנה מתוקן מטעם המבקשים.
ביום 6.2.2012 הגישו הנתבעים בקשה להארכת מועד להגשת הודעת צד שלישי כנגד האדריכלית לאה פרי (להלן: "האדריכלית"), אשר הייתה האחראית לתכנון האדריכלי של הבית, כולל פיתוח השטח, ופיקוח על העבודות.
המבקשים – הנתבעים, טוענים כי תכנון אדריכלי לקוי ו/או פיקוח לקוי ו/או פיתוח השטח, אשר היו באחריותה של האדריכלית, מהווים את הגורם לכשלים הנטענים על ידי התובעת בכתב תביעתה ומשכך, עליה לשאת בכל נזקי התובעת, ככל שישנם, ולשפות את הנתבעים בגין כל סכום בו יחויבו כלפי התובעת.
התובעת לא הגישה מטעמה תגובה לבקשה. ובדיון אשר נערך ביום 30.4.2012, השאיר ב"כ התובעת את ההחלטה בעניין לשיקול דעתו של בית המשפט, אך טען כי, הנתבעים ידעו את שמה של האדריכלית שנה לפני הגשת הבקשה למשלוח הודעה לצד שלישי.
דיון והכרעה:
בהתאם לתקנה 216 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 (להלן: "תקנות סד"א") לנתבעים נתונה הזכות לשלוח הודעה לצד שלישי, בכפוף להתקיימות אחד המקרים המנויים בתקנה, כאשר המועד למשלוח הודעת צד שלישי הינו תוך פרק הזמן הקבוע להגשת כתב הגנה.
בענייננו, המבקשים עותרים למתן ארכה להגשת ההודעה לצד שלישי, כאשר לטענתם יש מקום לברר את שאלת האחריות של הנוגעים בדבר לליקויים ולנזקים הנטענים בכתב התביעה ומן הראוי לקיים דיון מאוחד בשאלת האחריות, ביחס לנתבעים ולאדריכלית, משיקולי יעילות ועל מנת לקיים דיון הוגן בשאלת החבות.
שקולי בית המשפט האם לדון בהודעת צד שלישי יחד עם התביעה העיקרית או בנפרד ממנה, הם כדלקמן: מניעת הכרעות שיפוטיות סותרות, חסכון בזמן שיפוטי, הזיקה בין התביעה העיקרית להודעת צד שלישי, חשש לסרבול הדיון וההשלכות של קביעת העובדות במחלוקת בין התובע לנתבע על הסכסוך שבין הנתבע לצד השלישי [משה קשת הזכויות הדיוניות וסדר הדין במשפט האזרחי – הלכה ומעשה, כרך ב' (מהדורה 15, 2007), עמ' 1048-1049].
כאשר עולות שאלות משותפות - עובדתיות ומשפטיות - הדורשות בירור ביחס לתביעה העיקרית ולהודעת צד שלישי, יש מקום בדרך כלל לריכוז ההליכים, גם משיקולי יעילות וגם בכדי להכריע בזכויות ובחובות של כל המעורבים באירוע השנוי במחלוקת.
במקרה דנן, המבקשים טוענים כי האדריכלית הינה האחראית לליקויים ולנזקים הנטענים בכתב התביעה וכי עליה לשפותם בגין חיובם בתביעה, במידה ויחויבו.
בנסיבות אלה, לכאורה על מנת לברר את סוגיית החבות בגין הנזקים הנטענים, היה נכון לדון יחד בטענות הנטענות כנגד המבקש 1 – המהנדס וכנגד הצד השלישי – האדריכלית, ולהכריע בדבר מידת אחריותו של כל אחד מהם.
אכן, הבקשה לצירוף הודעה לצד שלישי הוגשה בשלב מקדמי, בטרם התקיים דיון בתיק ובטרם מונו מומחים מטעם בית המשפט, כאשר המשיבה לא הביעה את התנגדותה לבקשה והשאירה את ההכרעה לבית המשפט.
הדיון התקיים ביום 30.4.12 ועל הצדדים היה להמציא בתוך 30 יום רשימה של מומחים מוסכמים.
רשימה כזו לא הומצאה ורק ב – 9.7.12 הודעה עו"ד שפרבר כי הצדדים לא הסכימו על זהות המומחה.
הדיון קבוע לשמיעת ראיות ליום 25/11/12.
יש יסוד סביר לחשש כי בהתחשב בלוח הזמנים, לא יהא די זמן, להגשת כתב – הגנה על – ידי הצד השלישי, ישיבת ק.מ. אחת לפחות, הגשת חוות - דעת מטעם צד ג' ולקיום ישיבת ההוכחות במועד אשר נקבע.
יהא על בית – המשפט גם להמתין עם מינוי מומחה מטעמו, ויצא השכר בהפסד וניתן יהיה לשמוע את העדים רק בעוד חודשים רבים. כמובן שאין זה רצוי.