ליקויי בנייה - קביעת פיצויים בגין עוגמת נפש וירידת ערך

לפני תביעת בני הזוג שמואל ושולמית כונן נגד ד. רוטשטיין – חברה לבנייה ונכסים בשרון בע"מ וחברת סולל בונה בע"מ, בגין רטיבויות חוזרות ונשנות בדירתם, מזה למעלה מ-15 שנה, בסך 1,013,006 ₪.

• מבוא

1. תחילתה של הפרשה העגומה שלפני, לפני כ-16 שנים, בתאריך 10.4.2000, עת רכשו התובעים מהנתבעות דירת פנטהאוז בת 5 חדרים, בקומה השמינית, ברחוב שפיגלמן 14, בנתניה (להלן: "הדירה").

2. בדירה נתגלו ליקויי בנייה חמורים בדמות רטיבויות נרחבות, אשר חדרו לדירות שכניהם בקומה שמתחת, והלכה למעשה באו על פתרונם רק לאחרונה [כפי שעלה מחוות הדעת המשלימה מטעם אינג' צבי רון, שניתנה אמנם בתיק אחר (ת"א 19944-02-12) אך לפיה, הושלמו עבודות התיקונים באופן המונע חדירת רטיבות לדירת השכנים שמתחת, רק בסמוך לחודש מרץ 2016]. בשל ליקויי בנייה אלה, נאלצו התובעים להתמודד עם שכניהם בערכאות המשפטיות, הליכים אשר כללו אף את הנתבעות דכאן, לרבות תביעה שהגישו הנתבעות נגד התובעים אצל המפקח על המקרקעין.

3. הליך זה שלפני, נפתח במרץ 2012, לאחר כעשור של התדיינויות בין הצדדים, ובמסגרתו דרשו התובעים, בין השאר, פיצוי בגין ירידת ערכה של הדירה ובגין עגמת הנפש.

• הצדדים

4. התובעים, בני הזוג שמואל ושולמית כונן (להלן: "כונן" או "התובעים"), רכשו את הזכויות בדירה, מהנתבעת 1, על פי הסכם רכישה מתאריך 10.4.2000 (להלן: "הסכם הרכישה").

5. הנתבעת 1, חברת ד. רוטשטיין – חברה לבנייה ונכסים בשרון בע"מ (להלן: "רוטשטיין" או "הנתבעת 1"), היא חברה פרטית רשומה בישראל, אשר הייתה בעלת המקרקעין עליו נבנה הבניין, ומי שהתחייבה על פי הסכם הרכישה למכור את הדירה לתובעים, לאחר השלמת בנייתה באמצעות הקבלן - הנתבעת 2.