ליבנה-שימחה ואח' נ' זיידה ואח'
|
ת"ק בית משפט לתביעות קטנות תל אביב - יפו |
25870-10-12
15.2.2013 |
|
בפני : אדי לכנר |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
: עומר ליבנה-שימחה |
: שראל זיידה |
| פסק-דין | |
פסק דין
בפני תביעה ותביעה שכנגד.
בתביעה הראשית מבקש התובע מביהמ"ש לחייב את הנתבע לפצות את התובע בגין נזקים שסבל התובע, כשוכר של דירת הנתבע המשכיר, בגין שיפוצים מפתיעים ופוגעניים במושכר במהלך תקופת השכירות.
בתביעה שכנגד מבקש הנתבע לחייב את התובע בגין נזק שנגרם לו תוצאה מהשארת הדירה במצב גרוע .
הנתבע הינו תושב חוץ שמיוצג בדיון על ידי עו"ד פרץ.
התובע שכר מהנתבע באמצעות בא כוחו את הדירה ברח טירת צבי 8 תל אביב כאשר החוזה אמור להסתיים ביום 31/7/12.
ביום 17/5/12 הודבקה על לוח המודעות הודעה על תחילת שיפוצים בבניין החל מיום 20/5/12 .
אין מחלוקת כי לא נמסרה כל הודעה מקדימה לשוכרים .
השוכרים שמיכל שהייתה בהריון מתקדם ושחר שחולה באפילפסיה ובאטקסיה ביקשו לסיים את החוזה מאחר ואבק והרעש של השיפוץ פוגעים באיכות חייהם נענו כי התנאי לסיום החוזה הוא מציאת שוכר חלופי.
השוכרים מצאו דירה חלופית בתוך שבועיים ימים , דבר שגרם להם להפסד ימי עבודה טירחה ועוגמת נפש .
הנתבע טוען באמצעות בא כוחו אשר מנהל את השכרת הדירה שנודע לו לראשונה על השיפוץ בבניין מפי הדיירים . עו"ד פרץ טען כי בעל הדירה העביר ישירות את התשלום עבור השיפוץ לוועד הבית ולכן אינו יכול לדעת שמתקיים שיפוץ.
עם כל הכבוד אין בידי לקבל את הטענה הזו. עו"ד פרץ כאמור מייצג את הנתבע והיה אמור לברר לפני הדיון מתי נודע לו על השיפוץ, לצרף את החלטת ועד הבית ולציין מתי שולם התשלום בגין השיפוץ.
מאחר ועו"ד פרץ לא הביא כל ראיה לכך אני קובע כי הנתבע ידע על מועד השיפוץ לפני שנחתם חוזה השכירות עם התובע ונמנע מלגלות לו לפני החתימה על החוזה על האפשרות שיבוצע שיפוץ לבניין.
למעשה הנתבע ביקש להשביח את הנכס על חשבון איכות חייהם של השוכרים. השאלה האם ניתן היה לגור בדירה למרות השיפוצים כלל אינה רלוונטית לגבי אי גילוי פרט מהותי.
כך קובע סעיף 12 לחוק החוזים:
תום לב במשא ומתן
12. (א) במשא ומתן לקראת כריתתו של חוזה חייב אדם לנהוג בדרך מקובלת ובתום לב.
(ב) צד שלא נהג בדרך מקובלת ולא בתום-לב חייב לצד השני פיצויים בעד הנזק שנגרם לו עקב המשא ומתן או עקב כריתת החוזה, והוראות סעיפים 10, 13 ו-14 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א-1970, יחולו בשינויים המחוייבים.
סעיף זה מקנה סעד של פיצוי גם במקרה שנכרת וקוים חוזה שכירות, כמו בענייננו, כאשר הפיצוי המוענק עפ"י סעיף זה הוא בגין כריתת החוזה. לטעמי , זכאי התובע עקרונית לפיצוי, בכפוף לשאלת גרם והיקף הנזק המצויה גם היא במחלוקת בין בעלי הדין.
היקף הנזק – לטענת התובע יש לחייב את הנתבע בהשבת דמי השכירות בסך 9419 ₪ , מיסי עירייה בסך 447 ₪ וועד בית בסך 605 ₪ וכן פיצויים עקיפים בגין ביזבוז ימי עבודה , לימודים נסיעות ועוגמת נפש.
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|