לחאם ואח' נ' לחאם ואח'

החלטה

לפני בקשה לעיון חוזר בהחלטתי מיום 16.9.09 ולחלופין לעיכוב ביצועה, עד מתן החלטה בבקשת רשות ערעור שהוגשה על אותה החלטה.

המבקשים והמשיבים הם הבעלים במשותף של מקרקעין הידועים בחלקות 7,8 ו- 10 בגוש 16521 מאדמות העיר נצרת ( להלן: " המקרקעין") . המשיבים הם הבעלים של 62.5% של המקרקעין ואילו המבקשים הם הבעלים של 37.5%. מדובר במקרקעין שהם ריקים, למעט בניין אחד שהוקם על חלקה 10. במשך שנים נוהל במקרקעין עסק של חניון בתשלום.

ביום 2.9.09 הגישו המשיבים בקשה למתן צו מניעה זמני, בה הם עתרו למתן סעדים שונים שמטרתם הגנה על זכויותיהם במקרקעין. הרקע להגשת הבקשה היה סכסוך שהתגלע בשנת 2008 בין הצדדים לאחר שהמבקשים סגרו את שערי החניון, ריתכו אותם ומנעו גישה למקרקעין. בעקבות כך הוגשה בקשה למתן צו מניעה זמני, אשר התנהלה במסגרת ת.א. 14059-11-08 בפני כב' השופטת עירית הוד. בהחלטה מיום 27.11.08 הורתה כב' השופטת הוד על הסרת הריתוך. בעקבות החלטה זו, פתחו המבקשים את שערי החניון לציבור הרחב, ואפשרו כניסה ויציאה חופשית לכל מאן דהוא לתוך המקרקעין, לחנות שם ולהשתמש במקרקעין כאילו מדובר היה בשטח ציבורי.

לאור האמור, הגישו המשיבים בקשתה למתן צו מניעה זמני אשר במסגרתה טענו, בין היתר, כי פתיחת שערי המקרקעין לציבור הרחב פוגעת בזכויותיהם הקנייניות ומונעת מהם להשתמש בהם שימוש סביר.

בהחלטתי מיום 16.9.09, קיבלתי את הבקשה והוריתי כדלקמן ( להלן: "ההחלטה") :

"א) המבקשים יהיו רשאים להתקין גדר סביב המקרקעין באופן שימנע מהציבור הרחב להיכנס למקרקעין ולעבור מאותם מקרקעין לחלקות אחרות סמוכות.

ב) המבקשים יהיו רשאים להתקין מנעול לשער המתוקן בכניסה למקרקעין. מפתחות של המנעול יימסרו לכל אחד מהשותפים.

ג) אני אוסר על המשיבים לפרוץ את המנעול או את הגדר שתתוקן או להסירם, וכן אוסר עליהם ועל המבקשים, לאפשר כניסה לציבור הרחב. אין בכך כדי לאסור על מי מהצדדים לאפשר כניסה של מבקרים מטעמם במקרקעין עצמם.

ד) מובהר, כי כניסת מבקרים למקרקעין אין משמעה מתן היתר למי מהצדדים לעשות שימוש במקרקעין שבמהותו משרת את השימוש במקרקעין הסמוכים ואינו קשור לשימוש במקרקעין עצמם.

ה) מובהר, כי אין באמור בהחלטה זו כדי לפטור את המבקשים מקבלת היתר בנייה כדין מקום שהדבר דרוש על פי חוק " .

בעקבות החלטה זו, הגישו המבקשים את בקשתם דנן לעיון חוזר. לטענתם , על בית המשפט לעיין מחדש בהחלטתו, ולבטל אותה על יסוד שני טעמים מרכזיים. הראשון, בשל שינוי בנסיבות- המשיבים יחד עם המבקשים, חתומים על הסכם שכירות מול בנק דיסקונט, בנכס אחר שמצוי בבעלות משותפת שלהם, ואשר לפיו התחייבו המשיבים והמבקשים להעמיד לרשות הבנק 22 מקומות חניה עבור עובדי ולקוחות הבנק. מעת שננעל החניון בצו בית משפט זה, לא יכולים עוד עובדי הבנק להחנות את רכבם בחניון לחאם. השני, הבקשה שהוגשה הייתה בקשה למתן צו מניעה, והיא כלל לא כללה בקשה לצו עשה, ובוודאי שלא כללה בקשה למתן צו עשה זמני מסוג של בניית גדר.

לחלופין עתרו, המבקשים לעיכוב ביצוע ההחלטה עד מתן החלטה בבקשת רשות הערעור שהוגשה על ידם.לטענתם, צו העשה וצו המניעה גורמים להם נזק חמור, הן לאור הפרת ההסכם עם בנק דיסקונט והן לאור ההגבלה הקשה ושלילת ההנאה מזכות הקניין החוקתית שלהם במקרקעין. הם הוסיפו, כי הצו מהווה סעד קיצוני שאינו מידתי.

במסגרת התגובה לבקשה טענו המשיבים ,בין היתר, כי מעיון בהסכם שנכרת בין הצדדים לבין הבנק עולה, כי זכותו של בנק דיסקונט לקבל כ- 22 מקומות חניה במקרקעין פגה מן העולם עוד ביום 30.9.09. זאת ועוד, צו המניעה שניתן נגד המבקשים ניתן כדין ובצדק, שכן מתן צו המניעה בנסיבות שנוצרו היה ועודנו דבר שהתחייב מאליו לצורך הגנה על זכויותיהם הקנייניות של המשיבים.

בנק דיסקונט, בתגובתו לבקשה מיום 3.2.10, מצטרף לעמדת המבקשים בכל הנוגע לכך שיש לאפשר לו לממש את זכותו על פי הסכם השכירות, ולאפשר את חניית רכבי עובדי הבנק ולקוחותיו על פי התחייבות המבקשים והמשיבים בהסכם השכירות. לטענתו, מדובר בהסכם שכירות בנכס מוגן על פי חוק הגנת הדייר, לתקופת שכירות בלתי מוגבלת, אשר נמשכת כל עוד חפץ הבנק בכך. התחייבות המבקשים והמשיבים להקצאת מקומות חנייה כקבוע בהסכם השכירות נמשכת כל עוד מחזיק הבנק במושכר כדייר מוגן על פי הסכם השכירות המוגנת.

לאחר עיון בבקשה , בתגובות ובכל המסמכים הרלבנטיים נחה דעתי, כי דין הבקשה להתקבל באופן שמאפשר לעובדי ולקוחות בנק דיסקונט לחנות בשטח המריבה.

לבקשה לעיון חוזר צורף הסכם לקביעת דמי שכירות בנכס מוגן בין הצדדים לבין בנק דיסקונט שנכרת ביום 16.5.04. הסכם זה לא הובא לידיעתי בעת הדיון בבקשה למתן צו מניעה זמני, ובשל כך לא התייחסתי אליו. בהתאם לאמור בסעיף 6.2 ו- 6.3 להסכם התחייבו הצדדים כדלקמן :

"להעמיד במשך כל תקופת השכירות לרשות ולשימוש עובדי סניף הבנק שבמושכר מקומות חניה בכמות מספיקה לכולם, וזאת ללא כל תמורה. מקומות החניה יהיו באתר "חניון לחאם".

"להעמיד במשך כל תקופת השכירות לרשות ולשימוש לקוחות הבנק 5 (חמישה) מקומות חניה, וזאת ללא כל תמורה. מקומות החניה יהיו באתר "חניון לחאם" ".

מכאן, השארת הצו הזמני על כנו תגרום להפרת הסכם השכירות שנחתם בין המבקשים והמשיבים מצד אחד לבין הבנק. כאשר מתן צו מניעה זמני עלול לגרום נזק לצד שלישי שאינו צד להליך, על בית המשפט להיזהר במתן הצו, ולבדוק אם אין במתן הצו פגיעה בלתי מידתית באותו צד שלישי, והאם ניתן לצמצם פגיעה זו על ידי סיוג הצו או הגבלת היקפו.