לוי ואח' נ' חברת גב-ים לקרקעות בעמ ואח'

פסק דין

בפני תביעה לפיצוי בגין ליקוי בניה נטענים בדירה.

רקע כללי –

התובעים, ה"ה כרמית ומאיר לוי, רכשו דירה ברח' בן צבי 2/5 בקרית מוצקין (להלן: "התובעים" ו-"הדירה" בהתאמה) מאת הנתבעת מס' 1, גב-ים לקרקעות בע"מ (להלן: "הנתבעת 1"), והכל בהתאם לחוזה מכר מיום 18/8/2008 (להלן: "חוזה המכר"). הנתבעת מס' 2, בנגד בניה 2004 בע"מ (להלן: "הנתבעת 2") היתה הקבלן המבצע מטעם הנתבעת 1.

בתמצית, עילת התביעה הינה ליקויי בניה וחוסרים אשר קיימים בדירה לטענת התובעים, בסך של כ-70,000 ₪.

המתווה הדיוני והתשתית הראייתית –

בהתאם להסדר הדיוני הוגשו סיכומים מטעם הצדדים על בסיס המסמכים שקיימים בתיק, ללא שמיעת ראיות. פסק הדין מבוסס בין היתר על חוות דעתו של המהנדס מר צבי רום, אשר מונה כמומחה מטעם בהמ"ש (להלן: "מומחה בהמ"ש"); כתב התביעה, לרבות חוות הדעת של המהנדס אברהם בן עזרא מטעם התובעים (להלן: "חוו"ד התובעים"); כתבי ההגנה על נספחיהם.

דיון –

לאחר בחינת הראיות שהונחו לפני ושקילת טענות הצדדים, לרבות בסיכומיהם בכתב – מסקנתי היא כי דין התביעה להתקבל בחלקה, וזאת מהנימוקים המפורטים להלן.

היקף הליקויים ועלות התיקון -

מומחה בהמ"ש מצא ובדק כי היקף הליקויים הינו כ-7,700 ₪, נכון למועד מתן חוות הדעת והותיר פריטים מסויימים להערכת שמאי או לקביעת בהמ"ש.

אסקור להלן את הפריטים הרלבנטיים ואת עמדות הצדדים לגבי פריטים אלו.

טרם פירוט הממצאים אקדים ואומר כי לא מצאתי לייחס משקל משמעותי לחוות הדעת של המומחה מטעם התובעים. ראשית, מצאתי שישנם סעיפים רבים בחוות הדעת של מומחה התובעים שמתייחסים לנושאים שאינם בבחינת ליקוי, שמהווים "זוטי דברים" ונזקים של מה בכך. שנית, השוויתי בין שתי חוות הדעת, במיוחד בהתייחס לסעיפים אשר לגביהם יש פער משמעותי בין שני המומחים, ומצאתי להעדיף את חוות הדעת של מומחה בהמ"ש, הן לאור מעמדו של המומחה מטעם בהמ"ש והן לגופם של דברים. במקרה זה מצאתי את הערכותיו וקביעותיו של מומחה בהמ"ש כמקצועיות וראויות, ואזכיר כי -

"בית המשפט ממנה מומחה מטעמו, כדי לקבל תמונה מקצועית ואובייקטיבית מדוייקת של נשוא המחלוקת הבאה בפניו. מומחה כזה צריך לספק לבית המשפט נתונים מקצועיים לשם הכרעה במחלוקת. בית המשפט אינו מקבל את חוות דעתו של המומחה בעיניים עצומות, אלא בודק אותה לרבות לאור כל טענות הצדדים."

בר"ע (ת"א) 201098/98 אברהם כהן נ' אורן סבינה ואח', מאגר תקדין (1999), ועוד נקבע בעניין זה, בע"א 293/88 חברת יצחק ניימן להשכרה בע"מ נ' מונטירבי, מאגר תקדין (1990), לאמור:

"סביר להניח שבית המשפט יאמץ ממצאיו של המומחה אלא אם כן נראית סיבה בולטת לעין שלא לעשות זאת. אכן עד מומחה ככל עד – שקילת אמינותו מסורה לבית המשפט ואין בעובדת היותו מומחה כדי להגביל שיקול דעתו של בית המשפט. אך כאמור לא ייטה בית המשפט לסטות מחוות דעתו של המומחה בהעדר נימוקים כבדי משקל שיניעוהו לעשות כן".

וראו אף את ע"א 3134/02 עיריית רחובות נ' בושנרו אחזקה ופיתוח, מאגר תקדין (2003).

ונעבור עתה לבחון בקצרה את הליקויים עצמם –

דלת הכניסה – העדר עוקצים, חורים מיותרים וליקוי לגבי גובה הידית: המומחה מצא שבדלת אין עוקצים לארבעה כיוונים אלא רק לשלושה כיוונים והסביר כי אם לא יומצא לעיונו אישור תו תקן לדלת שכזו – הרי שיש לתקן את הדלת (להחליף את הכנף או להוסיף עוקץ). עוד מצא המומחה כי בצד הדלת קיימים חורים מיותרים וכי הידית אינה בהתאם לתקנות. לעיונו של המומחה נשלחו אישורים של תוי תקן לגבי סוג מסוים של דלתות שיוצרו על ידי היצרן "שריונית חסם" והוא אישר שאכן המדובר בדלתות שיש לגביהן תו תקן אך עדיין נותר לברר אם אכן הדלת שהותקנה בדירת התובעים הינה דלת מהסוג אשר אליו מתייחס התקן. בתצהירו של מר פוקס, נציג הנתבעת 2, סעיף 8, נטען כי הדלת שהותקנה בדירת התובעים סופקה על ידי שריונית חסם, אך לא נטען (וממילא לא הוכח) שהדלת הינה דווקא מהסוג אשר לגביו קיים תו התקן (וראו כי תו התקן מתייחס למוצר מסויים – מתוך מגוון רחב של דלתות ודגמים שמייצרת שריונית חסם ואף לפי טופס ההזמנה לא הצלחתי להבין אם אכן הדלת שהוזמנה היה מאותו הסוג). מעבר לכך, אף אם הדלת עצמה תקנית, היא אולי יכולה לשמש כדלת במקומות מסויימים אך לא כדלת הכניסה לדירה – כיון שלפי תקנות הבניה (וכך אישר מומחה בהמ"ש) דלת בכניסה חייבת להיות עם עוקצים לארבעה כיוונים. יתכן ויש מקומות בהם ניתן להסתפק בדלת עם עוקצים לשלושה כיוונים, ואז ניתן לעשות שימוש בדלת בה עסקינן אם יש לגביה תו תקן – אך מבחינת דלת הכניסה לבית התובעים, הדלת אינה מספקת. המומחה מטעם בהמ"ש חזר וקבע כי הפתחים המיותרים אף הם מהווים ליקוי, כמו גם גובה הידית – ולא מצאתי לסטות מקביעתו לגבי עלות התיקון, בסך 2,500 ₪.

רוחב הפרוזדור : המומחה מצא כי הרוחב של הפרוזדור הינו 102.2 ס"מ בלבד, במקום 105 ס"מ לפי תוכניות המכר וכי יש לבקש הערכה של שמאי לגבי ירידת ערך אפשרית לגבי פריט זה שכן לא ניתן לתקן את הליקוי ולהרחיב את הפרוזדור. בין הצדדים קיים ויכוח לגבי פריט זה – כאשר הנתבעת 1 טוענת כי המדידה של המומחה מטעם בהמ"ש התייחסה לרוחב הפנימי לאחר שכבת הטיח והצבע בכל צד של המסדרון. לטענתה, התוכניות מתייחסות למדידות לפני הטיח וכי אם נוסיף את "רוחב" שכבת הטיח והצבע מכל צד (כ-1.5 ס"מ) – נמצא כי יש להוסיף 3 ס"מ לרוחב שנמדד, משמע שהרוחב הינו כפי שמצוין בתוכניות המכר. אין בכוונתי להכריע במחלוקת לגבי השאלה כיצד יש למדוד את הרוחב – לפני או אחרי טיח, ואין בכוונתי להתייחס לשאלה מהו רוחב הטיח ושכבת הצבע – אם כי אציין שעל גבי התוכנית של הדירה שהוצגה לעיוני בדיון (לגבי דירה מס' 5 – של התובעים) מצוין בסעיף ההערות, בהערה מספר 1, כדלקמן: "המידות המתוארות בתכנית הן מידות בניה (ברוטו) מקיר בניה לקיר בניה. המידות הגלויות (נטו) של החללים מתקבלות על ידי החסרת עובי הטיח ו/או החיפוי בכל צד לפי הצורך". אומר רק כי לטעמי אף אם חסרים 2.8 ס"מ, אין המדובר בליקוי ולא בהפרה של חוזה המכר. נכון הוא כי לפי המפרט מותרת סטיה של עד 2% לגבי התוכניות ונכון הוא כי כאן עסקינן בסטיה של 2.6%, ויחד עם זאת – בפועל – המדובר במסדרון רחב, סביר ונוח ואינני סבורה כי יש להעניק פיצוי לגבי נושא זה.