לוטפי סעיד אלבישאווי ואח' נ' משרד הביטחון - מדינת ישראל
|
ת"א בית משפט השלום חיפה |
2956-07
15.3.2011 |
|
בפני : ישראלה קראי-גירון |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
: 1. חסן לוטפי סעיד אלבישאווי 2. עיזבון המנוח עלאא סעדי מוצטפא חסונה 3. סעדי מוצטפא חסונה 4. סובחיה מחמד חסונה 5. אסמא יוסף חסונה 6. אחמד עללא סעדי חסונה 7. עבד אללה עלאא סעדי חסונה 8. ריהאם עלאא סעדי חסונה 9. סונדוס עלאא סעד חסונה |
: משרד הביטחון - מדינת ישראל |
| החלטה | |
החלטה
1.בפני בקשת ב"כ הנתבעת (להלן: "מדינת ישראל") לבטל החלטת בית משפט זה מיום 1.2.2001.
2.בהחלטה, שהעבירה הבקשה לתגובה ולתשובה, הוריתי לצדדים להתייחס גם לאפשרות לקיים ההליכים בתיק זה באמצעות העדת עדים באמצעות שיחת ועידה בוידאו.
3.אציין כי בהחלטתי מיום 1.2.2011 (שביטולה מבוקש כעת), פרטתי חלקית מחדלי ב"כ מדינת ישראל למלא אחר הנדרש בהחלטות קודמות בתיק זה אשר נועדו לייעל הדיון ולהבטיח בירור מבעוד מועד שאלת יכולת כניסת העדים הרלוונטים למדינת ישראל ולהעידם במועדים שנקבעו. בשל מחדלים אלו ניתנה החלטתי הנ"ל.
4.למען הבנת החלטה זו אחזור בקצרה על עיקרי הדברים:
I.ב"כ המדינה דחתה הצעת בית המשפט להגיש תחשיבי נזק לצורך מתן הצעה כדי שניתן יהיה לנצל התקופה הארוכה עד לשמיעת הראיות בתיק זה וזאת בהודעתה מיום 17.3.2010.
בהודעתה ביקשה ב"כ המדינה לקבוע שני מועדים לשמיעת ראיות בתיק זה. אחד לעדי התביעה ואחד לעדי ההגנה לאור הבעייתיות שנצפתה כבר אז בהכנסת עדים תושבי רצועת עזה לישראל.
II. ביום 4.5.2010 ניתנה החלטה מפורטת בה לא נדרשו הצדדים להגיש תחשיבי נזק. בנוסף לבקשת ב"כ המדינה נקבעו שני תאריכים לשמיעת ראיות. אשר לבעייתיות שבהתרת כניסת עדים תושבי רצועת עזה למתן עדות בישראל נקבע בהחלטה במפורש בסעיף 2 כי:
"אשר לנטען בהודעה לעניין אפשרות הבאת עדי התביעה למתן עדות, אציין כי האמור בהודעת הנתבעת כללי מידי ואינו ברור. לא ברור על מה מסתמכת הקביעה כי באופן גורף לא קיימת אפשרות כניסת תושבים מעזה למדינת ישראל.
הנתבעת שברשותה רשימת העדים מטעם התובע תבדוק פרטיהם ותבהיר האם קיימת מניעה ספציפית לכניסת מי מן העדים.
באם לא קיימת מניעה כזו תדאג הנתבעת להשיג האישורים הנדרשים מהרשויות המוסמכות בהתחשב בתאריך ששוריין לשמיעת ראיות בתיק זה או לחילופין תיתן הודעה נדרשת כדי שיוכל ב"כ התובעים להגיש כל בקשה נדרשת לעניין דרכים חלופיות לשמיעת עדים בתיק זה. הנתבעת תעשה כן עד יום 1.10.10."
במפורש נדרשה ב"כ המדינה, שברשותה שמות העדים המבוקשים למתן עדות בתיק זה מטעם התביעה, להגיש כל הודעה נדרשת עד יום 1.10.2010. הוסבר בהחלטה כי הודעת ב"כ המדינה נדרשת כדי לאפשר לב"כ התובע להגיש כל בקשה לרבות השמעת עדי התביעה באמצעות שיחת ועידה בוידאו.
III. ב"כ הנתבעת לא עמדה בנדרש ממנה בהחלטה מיום 4.5.2010 ובמקום זאת הגישה ביום 1.2.2011 בקשה אשר שבה וטענה טענות כלליות לעניין
קשיי הבאת עדים המתגוררים ברצועת עזה תוך התעלמות מהוראות החלטתי מיום 4.5.2010. בתגובה לבקשה ניתנה החלטתי מיום 1.2.2011. על החלטה זו לא הוגשה כל השגה ואילו כיום מונחת בפניי בקשה לביטולה משום שההחלטה ניתנה בהעדר. אציין, בגוף הבקשה לא הובהר מדוע מדובר בהחלטה שניתנה בהעדר ומדוע היה צורך בקיום דיון במעמד הצדדים בבקשה.
5.לבקשת ב"כ המדינה לביטול החלטתי מיום 1.2.2011 צורפה הודעה מטעם מנהלת תיאום וקישור עזה שלדעת ב"כ המדינה די בצירופה כדי להכשיר המחדל בהגשת הבקשה הקודמת נשוא החלטתי מיום 1.2.2011 שביטולה מבוקש כעת. עיינתי בהודעה זו למרות שלא הובהר מדוע הודעה זו לא צורפה לבקשה המקורית של ב"כ המדינה נשוא החלטתי מיום 1.2.2011. אין בהודעה המידע הנדרש בהחלטותיי הקודמות לרבות זו מיום 4.5.2010 ואין בהודעה זו כדי לסייע לב"כ המדינה. לא הובאה לי כל ראיה האם ניצלה ב"כ המדינה זכותה לפי האמור בסעיף 7 לבקשה וביקשה לברר עניינית האמור בסעיף 6 להודעה וביקשה להבהיר מיהם הגורמים המוסמכים שהחליטו האמור בסעיף 6 להודעה. לא ברור כיצד נבחן עניינם הפרטני של העדים האמורים, האם מדובר במניעה גורפת בשל היותם תושבי רצועת עזה בלבד? האם ניתן לבקש כניסתם על בסיס נימוקים הומניטרים? והאם הערכת המצב שבוצעה לגביהם הייתה הערכה ספציפית? לא הובאה כל ראיה כי בוצעה הערכה פרטנית לגבי העדים בתיק זה. בנוסף בית המשפט גם לא נתבקש להתיר הגשת תצהיר או ראיה רק לעיון בית המשפט בשל רגישות בנוגע לבדיקה כזו אם נעשתה.
כמו כן ההודעה אינה מתייחסת כלל ועיקר לזימונו של העד סעד מוצטפא חסונה ת.ז. 411633613 אשר שמו אינו מופיע בכותרת הבקשה וכלל לא ברור כי כניסתו לישראל אסורה.
6.ב"כ התובעים בתגובתו לבקשה התנגד לביטול החלטת בית המשפט מיום 1.2.2011 ואולם בסעיף 7 לתגובתו היה נכון להסכים לבקשה והיה נכון שלא למנוע מב"כ הנתבעת חקירת עדיו לו זו תסכים לניהול ההליכים באמצעות שיחת ועידה בוידאו.
7.למרות האמור לעיל הגישה ב"כ המדינה תשובה לתגובה ובה התנגדה לאפשרות ניהול ההליכים באמצעות שיחת ועידה בוידאו וזאת משום שהתובעים לא הוכיחו אפשרות טכנית לקיום ההליך ומשום שבקיום הליך זה יש שדה רחב לטעות.
8.בתגובתה הפנתה ב"כ המדינה לשלוש החלטות ואולם אף לא אחת מהן רלוונטית לענייננו שהרי בהחלטת כב' השופט יוסף שפירא בת.א. 7298/05 המוזכרת בתגובת המדינה נאמר כי אם יובאו על ידי הצדדים (ולא על ידי ב"כ התובעים) נתונים או אישורים בדבר קיומם של סידורים מתאימים לכינוס ועידת וידאו ישוב וישקול בעניין.
אציין כי במקרה דנן מדובר בנסיבות מיוחדת בהם כשלה ב"כ המדינה ליתן במועד הודעה אשר הייתה מאפשרת לב"כ התובע להערך ולהגיש מבעוד מועד בקשה לעריכת שיחת וידאו ולהציג נתונים כי עריכת שיחה כזו אפשרית. בנסיבות אלו ניתנה החלטתי מיום 1.2.2011 לפיה רואים ב"כ הנתבעת כמוותרת על הצורך בחקירה נגדית של העדים.
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|