לא ניתן לפדות עיקול אשר הוטל על נכס לשם גביית חוב

פתח דבר

1.                 1.                  בקשה למתן פסק דין הצהרתי שלפיו המבקשים זכאים לפדות ולבטל עיקול שהוטל על דירת המגורים בה הם מתגוררים. העיקול הוטל לבקשת המשיבים, הנושים במבקשים.

הכרעה

2.         פסקי הדין שצורפו לרשימת האסמכתאות מטעם המבקשים, עוסקים רובם ככולם, בפדיון מיטלטלין על-ידי בן-זוגו של החייב. בענייננו, מדובר במקרקעין מעוקלים, להבדיל ממקרקעין ו/או מיטלטלין ממושכנים. הנושים וביניהם בנק, טרם החלו במימוש הנכס המעוקל, וזאת בניגוד למצבים המתוארים בפסקי הדין ברשימת האסמכתאות  של המבקשים. אין מחלוקת בענייננו בנוגע לבעלות בנכס המעוקל.

3.         להבדיל מזכותו של החייב לפדות את המשכון על-ידי קיום החיוב בהתאם לאפשרויות הקבועות בסעיף 13 לחוק המשכון, התשכ"ז-1967 (להלן: "חוק המשכון"), לא קיימת לחייב זכות לפדות עיקול על מקרקעין שהוטל להבטחת חוב אלא בפקיעת החיוב, בין היתר, על-ידי קיום החיוב במלואו. 

4.         המבקשים נתפסו לכלל טעות בסמכם בקשתם על סעיף 13 לחוק המשכון. סעיף זה מעגן את זכותו של החייב לפדות משכון על-ידי קיום החיוב, אולם לא קיימת לחייב כל זכות שבדין לפדות עיקול, אשר הוטל על נכסיו לשם גביית חוב.

5.         עיקול, בהיותו כלי משפטי אשר בא למנוע מהחייב את האפשרות להתחמק מנושיו באמצעות הברחת נכסים, אינו ניתן לפדיון והוא עומד בעינו כל עוד לא פרע החייב את מלוא חובותיו לנושים. העיקול, במהותו, נועד להמריץ את החייב לפרוע חובו לנושה, ובא למנוע מבעל הנכס מלסכל את פירעון החוב על-ידי הברחת הנכס (ראו: בר אופיר, הוצאה לפועל-הליכים והלכות (מהדורה שישית), עמ' 459).

6.         לטובת הבנק ולטובת משיבים נוספים, רשומים עיקולים ברישום, בנוגע לנכס. הנושים בענייננו טרם החלו בהליכים למימוש הנכס המעוקל, משום שעל הנכס רובצת משכנתא, אשר טרם נפדתה על-ידי המבקשים (ראו: ע"א 189/95 בנק אוצר החייל נ' מזל אהרונוב, פ"ד נג (4) 199, עמ' 234 ליד האות א ).

7.         בעל משכנתא (ואולי אף המבקשים) רשאי להתנגד למימוש העיקולים, אולם בוודאי שאין הצדקה לבטל רישום העיקולים, אשר כלל אינם מפריעים לשימוש השוטף בנכס, וכל מטרתם למנוע מצב שבו הנכס יימכר, ותמורתו לא תועבר לידי המעקלים-המשיבים.  (ראו בעניין זה:  בר"ע 178/70  בוקר נ' חברה אנגלו ישראלית לניהול ואחריות בע"מ, פ"ד כה(2) 121, וכן:  ת.א. (ירושלים) 3386/01 יוסף פז נ' לילית מפעלי תמרוקים ואירוסלים 1973 בע"מ) (11/01/06).

8.         כפי שציין בנק לאומי לישראל בע"מ (להלן: "הבנק") בתגובתו, אין זה מעניינם של המבקשים לשאול אם מימוש העיקול יביא תועלת לבנק אם לאו, ואין למבקשים כל זכות לדרוש ביטולו של העיקול, שהוטל על-ידי הבנק ו/או על-ידי המשיבים הנוספים. צודקים המשיבים בטענתם, כי המבקשים יוכלו, לכל היותר, להתנגד למימושו של העיקול, אולם אין להם כל זכות קנויה לעתור לביטולו של העיקול, גם אם סוברים הם שאין בעיקול תועלת כלשהי.

9.         בענייננו אין המדובר בפדיונו של הנכס המעוקל, כי אם בבקשת המבקשים לשלם לכלל נושיהם סך של 40,000 ש"ח בעבור ביטולם של העיקולים שהוטלו על הנכס. המבקשים מבקשים לפדות את הנכס המעוקל, שלא במסגרת מכירתו בהוצל"פ, ובסכום שכלל אינו שווה לערכו של הנכס. כפי שצוין לעיל, על הנכס רובצת משכנתא ולפיכך אין באפשרותם של הנושים, בשלב זה, לממש את העיקול ולפעול למכירתו של הנכס.

10.      הבנק הציג נימוקים, לפיהם ישנו עדיין ערך בהשארת העיקול על כנו ואלה הם:

א.    א.    עם חלוף הזמן אמור חוב המשכנתא של המבקשים לכלל חברה לביטוח בע"מ (להלן: "כלל" ו/או "בעל המשכנתא"), לפחות בהדרגה וזאת עד לסילוקו המלא. לכשיסיימו המבקשים לשלם את תשלומי המשכנתא ל"כלל", יוכלו הבנק וכן הנושים הנוספים להיפרע מהנכס את מלוא שוויו;

ב.     ב.     אם המבקשים יפרו התחייבויותיהם כלפי "כלל" ולא יעמדו בהחזר תשלומי המשכנתא, "כלל" תהיה זכאית לפעול למימושו של הנכס. במקרה כזה יהיו הבנק והמשיבים הנוספים זכאים לעודף הכספים שיישאר לאחר תשלום הסכומים המגיעים ל"כלל";

ג.       ג.       אם המבקשים יעמדו בתשלומי המשכנתא ויפרעו  את כל חובותיהם ל"כלל", ייתכן ויעלה בידי הבנק והמשיבים הנוספים לפעול למימוש העיקולים ולמכירת הבית כפנוי כנגד מתן דיור חלופי למבקשים;

ד.     ד.     אם המבקשים ילכו לבית עולמם ו/או יעזבו את הנכס מסיבה אחרת כלשהי, ניתן יהיה לפעול למימוש העיקול על הנכס.

11.       המבקשים לא הניחו טעמים סבירים לבקשתם. נוצר רושם כי הצהרותיהם ובקשותיהם הם מסווה לסיבה האמיתית בגינה הם מבקשים לפדות את המקרקעין: לאחר פדיון העיקולים כמבוקש על-ידיהם, ימכרו המבקשים את הנכס במלוא שוויו, וישלשלו לכיסם באין מפריע, את יתרת התמורה לאחר סילוק המשכנתא. (ראו: בש"א (חיפה) 1532/05 מיכאל שניר ואח' נ' אלסופ הנדסה בע"מ ואח', סעיפים 17-21 להחלטתה של השופטת יעל וילנר).

12.       התנגדותם העיקשת של המבקשים מלצרף את חברת "כלל" שהיא בעל המשכנתא, כמו גם הסתרת שטר המשכנתא מפני בית המשפט, מעידה אף היא על חוסר תום לבם של המבקשים, ואי-ניקיון כפיהם. המשיבים טוענים, בצדק, כי היה על המבקשים לצרף לבקשתם את "כלל" בתור בעל המשכנתא. טענת המבקשים כי הם משלמים את חוב המשכנתא וכי אין להם סכסוך עם בעל המשכנתא ולכן לא צירפו "כלל" כצד לבקשתם, אינה לעניין, שכן ברור שבעל המשכנתא הוא צד דרוש להליך שעניינו זכויות בנכס הממושכן.

סוף דבר