כתובה ודמי שימוש

לפנינו תביעת כתובה של האשה (להלן התובעת) מבעלה לשעבר (להלן הנתבע). תביעת הכתובה עומדת על סך 555,000 ש"ח.

עוד עומדת בפנינו להכרעה תביעת הבעל לשעבר לחיוב האשה בדמי שימוש בגין חלקו בדירה.

בית הדין קיים מספר רב של דיונים ובהם הוצעו לצדדים הצעה להסכם פשרה במכלול התביעות, אולם ההצעות נדחו.

התקיים דיון הוכחות לעילות הפסד התובעת מכתובתה, הצדדים נתבקשו להמציא את סיכומיהם לתביעה, ועתה נותר בפנינו להכריע בתביעה זו ובתביעה לדמי שימוש.

נקדים ונאמר כי בין הצדדים התקיימו מספר דיונים בתביעת הנתבע לגירושין, ולאחר שהנתבע הודיע על כך שחוזר בו מהתביעה, דן בית הדין בתביעת התובעת לחיוב את הנתבע בגירושין ובכתובה.

ביום א' בתמוז תשע"ג 09.06.2013 ניתן פסק דין מנומק ומפורט, ובו חייב בית הדין את הצדדים להתגרש, והותיר את התביעה לכתובה וחלוקת הרכוש לדיון לאחר סידור הגט.

תקציר עובדתי

להלן תקציר עובדתי הרלוונטי למתן ההחלטה:

ביום י' בטבת תש"ע (27.12.2009) פתח הנתבע תיק תביעה לגירושין.

ביום כ"ז בשבט תש"ע (11.2.2010) פתח הנתבע תיק תביעה לשלום בית ולחילופין גירושין.

ביום י"ג באייר תשע"ג (23.4.2013) פתחה התובעת תביעה לגירושין כתובה וחלוקת רכוש.

הנתבע עזב את הדירה בחודש אוגוסט 2013 בהתאם להוראת בית הדין.

ביום ז' בטבת תשע"ד (10.12.2013) הצדדים התגרשו.

בית הדין קבע כי בקשת הנתבע לחיוב התובעת בדמי שימוש ידון בבית הדין לאחר קבלת חוות דעת שמאי לשווי הדירה ולשווי שכר הדירה. (ראה החלטות מיום י"ז באב תשע"ג 24.07.2013, מיום כ"ח באלול תשע"ג 03.09.2013 ומיום כ' בטבת תשע"ד 23.12.2013).

בפסק הדין המנומק מיום א' בתמוז תשע"ג 09.06.2013 נאמר (סוף עמוד 5):

נוסיף ונציין שאין בחיוב גט על סמך דברי רבינו ירוחם בהכרח שלילת הזכאות של האשה לכתובה. הדבר מותנה בבירור הגורם לפירוד שיתברר בדיון שייקבע בנושא הכתובה, ובהתחשב בין היתר, בטענת בדבר קשריה של האשה עם הגבר הזר"

כאמור התקיימו מספר דיונים ובהם נחקרו הצדדים בעניין טיעוניהם הוצג חומר רב ובו תכתובות של הנתבע עם נשים וכן תמונות וכתבים של התובעת בעניין טענות הנתבע לכישופים שעשתה התובעת.

טיעוני הנתבע