כשירות לצוות, השפעה בלתי הוגנת, מוריש אחר מוריש

: | גרסת הדפסה
ת"ע
בית משפט לעניני משפחה ראשון לציון
5420-08
10.7.2011
בפני :
ד"ר ורדה בן שחר

- נגד -
:
ר.מ.
עו"ד אילן שלומוביץ'
:
כ.ז.
עו"ד אתי אבדר
פסק-דין

בפני שתי בקשות לקיום צוואות המנוח ש.מ. ז"ל (להלן: " המנוח") והתנגדויות לקיומן:

1.      ת"ע 5420/08 - בקשה לצו קיום צוואה מיום 22/11/1999 אשר הוגשה ע"י ר.מ. (להלן: " המבקש").

2.      ת"ע 5422/08 - התנגדות לקיום הצוואה אשר הוגשה ע"י כ.ז. (להלן: " המתנגד").

3.      ת"ע 5421/08 - בקשה לצו קיום צוואה מיום 17/4/85 אשר הוגשה ע"י כ.ז.

4.      ת"ע 5423/08 - התנגדות לצוואה אשר הוגשה ע"י ר.מ.

רקע :

1.         המנוח הלך לעולמו ביום 4/9/2009 בהיותו בן 98 אלמן (אשתו נפטרה ביום 4/1/2000).

במהלך חייו ערך המנוח שתי צוואות:

הצוואה הראשונה , מיום 17/4/85, צוואה בעדים, על פיה ציווה את כל עיזבונו לאשתו ב.מ. ז"ל, היה ולא תהייה בין החיים בשעת מותו או תלך לעולמה ביחד איתו ציווה את העיזבון לששת ילדיו בחלקים שווים. צוואה זהה מיום 1.5.1985 השאירה אשתו המנוחה כשהיא מצווה את כל רכושה לבעלה ובמקומו לששת ילדיה.

הצוואה השנייה מיום 22/11/99, צוואה בעדים, על פיה ציווה המנוח את כל עיזבונו למבקש (להלן: " הצוואה המאוחרת").

2.         נימוקי המתנגדים לבטלות הצוואה המאוחרת:

א)         המנוח לא ידע להבחין בטיבה של הצוואה שעה שחתם עליה. לא היה מודע לעובדה שהוא עורך צוואה, המדירה את אשתו וילדיו האחרים מעיזבונו וכפועל יוצא מכך לא היה מודע לתוצאות עריכתה והשלכותיה.

ב)         הצוואה המאוחרת נערכה ונחתמה שלא מתוך רצון חופשי, בעקבות לחץ אונס והשפעה בלתי הוגנת ובשל תלותו המוחלטת של המנוח בתובע.

ג)          התובע היה מעורב בהכנתה ובעריכתה של הצוואה ומאחר שידע כי מעשיו אסורים, הוא הסתירה מאחיו.

ד)     הצוואה משנת 1985 היא אחת משתי צוואות הדדיות שנערכו ונחתמו על ידי       המנוח ואשתו. הצוואה המאוחרת מדירה את האם מכל רכוש של המנוח וכן את  יתר  ילדיו   

בניגוד לרצון המשותף של ההורים לחלק את רכושם באופן שווה. בנסיבות הללו אין נפקות לצוואה המאוחרת למצער בקשר לעיזבונה של האם המנוחה .

הדיון להלן מתייחס לכל אחת מהטענות

דיון :

3.         הכלל הבסיסי הוא שמצווה היא לקיים את רצונו של המת ולכבדו: " יש לרצון זה, על-אף היותו מעוות, הכוח לצוות. התערבות חברתית בכך מהווה פגיעה בזכות הקניין של הפרט, והיא מפקיעה מבעל הנכס את הכוח לשלוט בנכס ולבצע בו פעולות משפטיות" (ראה ע"א 1212/91, קרן לב"י נ' בינשטוק, פ"ד מח(3) 705, 747).

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.


כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>