הכרעה בשאלה אם הסכם מקורי שקיבל תוקף של פסק-דין בוטל על-ידי הסכם מאוחר

: | גרסת הדפסה
עמ"ש
בית המשפט המחוזי חיפה כבית-משפט לערעורים אזרחיים
49264-10-21
2.3.2022
בפני השופטים:
1. סארי ג'יוסי [אב"ד]
2. ניצן סילמן
3. רבקה איזנברג


- נגד -
המערער:
אלמוני
עו"ד ע. הראל
המשיבה:
אלמונית
עו"ד א. עוז
פסק דין
 

 

ערעור על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה בחיפה (כב' השופטת הילה גורביץ עובדיה) מיום 26.8.21 בתיקי תמ"ש 53454-04-15, 16458-07-15

 

 

השופט נ. סילמן

 

ערעור על פסק דינו של כב' ביהמ"ש לענייני משפחה בחיפה (כב' השופטת גורביץ-עובדיה) מיום 26.8.21.

 

רקע עובדתי –

1.הצדדים בני זוג לשעבר שנישאו בשנת 84, וביום 26.4.99 חתמו על הסכם גירושין שקיבל תוקף של פס"ד ע"י ביה"ד הרבני (להלן: "ההסכם המוקדם").

2.מנישואי הצדדים נולדו להם שני ילדים, בגירים כיום.

3.לאחר גירושיהם חזרו הצדדים לחיות יחד, ובתקופת חייהם יחד כידועים בציבור נולד להם ילד נוסף יליד שנת 2004.

4.בשנת 2010 הצדדים נפרדו, ובחודש 5/10 חתמו על "הסכם פירוד וממון" (להלן: ההסכם המאוחר").

5.הצדדים הגישו תביעות הדדיות לאכיפת סעיפים בהסכמים שנחתמו ביניהם, כאשר המשיבה מבקשת לאכוף את ההסכם המוקדם, ואילו המערער את ההסכם המאוחר.

6.בתביעת המשיבה היא ביקשה לאכוף את סעיף 9 להסכם המוקדם על פיו הסכימו הצדדים כי המשיבה זכאית לקבל מחצית מזכויות המערער עם פרישתו מצה"ל, מיום הנישואין ועד הגירושין. כן, הוסכם כי המשיבה מעבירה זכאותה לכספים אלו לשני ילדי הצדדים בחלקים שווים, והמערער יפריש מסכום הפנסיה 50% לטובת חיסכון לילדים, או ירכוש נכס על שמם בחלקים שווים.

המשיבה טענה כי המערער אינו מקיים את חלקו חרף שפרש כבר בשנת 99.

7.המערער טען כי ההסכם המוקדם אינו בר אכיפה לאור השקעת הכספים בדירת המשיבה, כמפורט בהסכם המאוחר; לאחר אישור ההסכם המוקדם חל שינוי נסיבות משחזרו הצדדים לחיות יחד; המערער פרש כבר בשנת 2002 וכל הונו הושקע בהרחבת ושיפוץ דירת המשיבה; ההסכם המאוחר מבטל את ההסכם המוקדם, ולא נדרש אישורו משהצדדים היו ידועים בציבור, פעלו על פיו וקיימו אותו; למשיבה אין זכות עמידה משהעבירה זכאותה לילדי הצדדים; מפרוטוקול ביה"ד הרבני עולה כי ההסכם לא אושר כהסכם ממון, ועל כן שינויו ע"י ההסכם המאוחר אינו מחייב אישור ערכאה שיפוטית.

8.המערער עתר לאכיפת סעיף א להסכם המאוחר על פיו, השקיע בדירתה של המשיבה בנשר סך המוערך בשווי מחצית הדירה, והמשיבה מתחייבת עת מכירתה להעביר למערער 40% מערך המכירה, או מהתמורה נטו לאחר ניכוי הוצאות. עוד הוסכם כי בכוונת הצדדים למכור את הדירה במחיר של לא פחות מ- 2 מיליון ₪. להבטחת חלקו של המערער, תירשם הערת אזהרה לטובתו.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.


כתבות קשורות

חזרה לתוצאות חיפוש >>