כינוי עורך דין 'שקרן פתולוגי' במהלך דיון משפטי - פרסום לשון הרע

מבוא

1.                   1.                   התובע, עורך דין, ייצג את בת זוגו של הנתבע, גב' הלן בן יהודה (להלן: "הלן"), בהליכים שונים בבית המשפט לענייני משפחה בירושלים.  עניינה של התובענה בשלושה אירועים שונים שבהם לטענת התובע הוטחו כלפיו על ידי הנתבע דברים שהם בגדר לשון הרע.

2.                   2.                   התביעה היא לתשלום הפיצוי הסטטוטורי עבור פרסום לשון הרע על ידי הנתבע וסכום התביעה בגין שלושת האירועים הועמד על 120,000 ש"ח.

3.                   3.                   הנתבע חולק על טענות התובע לגבי הדברים שנאמרו, על כך שחלק מהדברים הם בגדר לשון הרע וטוען לקיומה של חסינות מפני תביעה בהתאם לסעיף 13 (5) לחוק איסור לשון הרע, תשכ"ה - 1965 (להלן: "החוק").

4.                   4.                   השאלות העומדות להכרעה הן אפוא:

א.      א.      מה הדברים שאמר הנתבע ביחס לתובע בכל אחד מהאירועים.

ב.      ב.      האם בדברים אלה יש כדי להוות לשון הרע והאם התקיים יסוד הפרסום.

ג.        ג.        האם חלה החסינות שבסעיף 13 (5) לחוק על הדברים או על חלק מהם.

ד.      ד.      סכום הפיצוי.

הדברים שנאמרו באירוע הראשון

5.                   5.                   ביחס לאירוע הראשון טוען התובע בכתב התביעה כי ביום 4.6.06 התקיים דיון בפני כב' השופט מרכוס ובטרם כניסתו לאולם הדיונים הטיח בו הנתבע כי הוא 'עבריין'. התובע מוסיף וטוען כי כאשר נשאל הנתבע בפתח הדיון אם אכן אמר את הדברים הוא הכחיש ואישר שאמר לתובע שהוא 'שקרן'. התובע נסמך על פרוטוקול הדיון (נספח א' לכתב התביעה).

6.                   6.                   בכתב ההגנה הנתבע אינו מכחיש את הדברים שנרשמו מפיו בפרוטוקול הדיון. הוא מודה בכך שאמר כי התובע משקר לבית המשפט אך מכחיש שכינה אותו עבריין.

7.                   7.                   בתצהירו המתוקן חוזר התובע על גרסתו לפיה אמר לו הנתבע כי הוא עבריין ובהמשך הכחיש את הדברים ואמר בפני בית המשפט כי הוא שקרן כמפורט בפרוטוקול (סעיף 8).

8.                   8.                   הנתבע מתאר בתצהירו את ההליכים המשפטיים ואת תחושותיו. באשר לאירוע בו מדובר הוא מציין כי התובע סירב לאפשר לו לעיין במסמך בטרם יחתום עליו ולכן מאחר ולא ניתנה לו הזדמנות לעיין במסמך לא חתם. הוא מוסיף כי ביום המחרת טען התובע שהנתבע סירב לחתום על המסמך והכחיש את שאירע יום קודם לכן. הוא מתאר כי מרוב ההלם מהתנהגות התובע ומחשש מפני הליכי בזיון בית המשפט כינה את התובע כפי שכינה בכדי לשכנע את בית המשפט ברצינות טענתו.

הדברים שנאמרו באירוע השני

9.                   9.                   האירוע השני התרחש לטענת התובע ביום 7.6.06 כאשר היה בבית המשפט. אף הנתבע היה בבית המשפט באותו זמן בעניין אחר. הנתבע ראה את התובע במסדרון בסמוך לאולמות כב' השופטים פ' מרכוס ומ' הכהן ולטענת התובע כינה אותו ' גדול העבריינים'; 'שקרן פתולוגי' וטען כלפיו 'הוצאת בערמומיות פרטים מהקלדנית של השופט על חברה שלי וניצלת את המידע כנגד בת זוגתי'.  התובע מוסיף וטוען כי פיו של הנתבע הפיק 'פנינים ומרגליות' נוספות לרבות איומים. התובע מציין כי הדברים נאמרו בפני עשרות אנשים שהמתינו או חלפו במסדרון והוא מזכיר שני עורכי דין, עו"ד אהוד גרין ועו"ד ורדה בן דוד, שהיו במקום. התובע חוזר על הדברים בתצהירו המתוקן  (סעיף 12).

10.               10.               בחקירתו הנגדית טען התובע כי 'כל מה שהיה שם זה לא שאלות, זה צעקות, השמצות, עבריין. זה בדיוק מה שהיה בצורה מפחידה, אני לא יכול להגיד שרעדתי מפחד. הוא  ניגש אלי בצורה מאיימת, והיו עשרות רבות של אנשים, עו"ד גרין נורא פחד, אנחנו לא חברים, הוא דאג...' (עמ' 8, ש' 18-20) ובהמשך הזכיר כי הנתבע האשים אותו בכך שהוא הערים על הקלדנית של השופט והוציא ממנה מידע במרמה ושהוא 'עבריין גדול' (עמ' 8, ש' 24). אשר למספר הנוכחים אמר התובע כי היו כשלושים (עמ' 9, ש' 20).

11.               11.               מטעם התובע הובאו לעדות עורכי הדין ורדה בן דוד ואהוד גרין. עו"ד בן דוד מסרה בתצהירה כי שהתה באותו יום מחוץ לאולמות השופטים והמסדרון המה בעשרות אנשים שהמתינו או חלפו במקום. היא ממשיכה ומתארת כי הבחינה באותה שעה שאדם שלא הכירה פונה אל התובע בהשמצות וכינויים כגון ' אתה גדול העבריינים' ' אתה שקרן פתולוגי', 'הוצאת בערמומיות פרטים מהקלדנית של השופט על חברה שלי וניצלת המידע כנגד בת זוגתי' (סעיף 4).