ייפוי כח צוואות הדדיות - פס"ד בעתירה לביטול מתנה

לצורך הנוחות יקראו הצדדים להלן גם בשמותיהם הפרטיים.

י' ו - ג' ז"ל היו בני זוג ובעלי זכויות של ברי רשות מכח חוזה המשבצת (חוזה דו צדדי) של משק במושב כ'.

ל - י' ו - ג' נולדו בחייהם שני ילדים, ר' (התובעת) ו - א'. הנתבע, ח', הוא בנו של א', נכדם של המנוחים.

בשנת 1997 ערכו בני הזוג המנוחים צוואה הדדית ובה קבעו כי הם מורישים את רכושם זה לזו וכי לאחר מותם יועברו הזכויות במשק לבתם ר' ואילו הציוד החקלאי, מכסות החלב, ראשי הבקר ומניות בארגון קניות משקי גדרות יועברו לבנם א'.

בצוואה הדגישו המנוחים ביתר שאת את היותם ניצולי שואה ואת רצונם כי ילדיהם יחיו בשלום לאחר מותם. את הציווי האחרון הנ"ל, לצערי, לא מצליחים הילדים לקיים.

ג' הלכה לבית עולמה בשנת 2012. צוואתה קויימה.

כשנה לאחר מות רעייתו, בשנת 2013, החל י' להעביר הזכויות במשק ע"ש ר'. הוא חתם על תצהיר העברה ועל ייפוי כח בלתי חוזר. ברם, זמן קצר מאד לאחר מכן, ומבלי שהעסקה דווחה לכל גורם שהוא, הוא חזר בו, ביקש מ - ר' חזרה את כל המסמכים עליהם חתם וזו השיבה לו אותם עד תום.

בשנת 2017 (קרי כ - 4 שנים תמימות לאחר ביטול העברת הזכויות ע"ש ר') העביר י' הזכויות במשק ללא תמורה ע"ש נכדו, ח', הנתבע. העברת הזכויות הושלמה ונרשמה במשרדי רשות מקרקעי ישראל.

בשנת 2019 הלך י' לבית עולמו. צוואתו קויימה.