יחזקאל נ' עמר

החלטה

בפני בקשה להארכת המועד להגשת התנגדות לביצוע שטר וההתנגדות לביצוע שטר לגופה, אין חולק כי ההתנגדות לביצוע שטר הוגשה לראשונה אל לשכת ההוצאה לפועל באיחור של כ – 7 חודשים.

הואיל וכבוד רשמת ההוצאה לפועל סירבה להעביר את ההתנגדות אל בית המשפט, מחמת האיחור בהגשתה, הגישו הנתבעים בחלוף חודשיים וחצי נוספים את התנגדותם בשנית בצירוף טופס בו צוין כי הם מבקשים אף להאריך את פרק הזמן הקבוע בדין לשם הגשת התנגדותם. לטופס האמור, לא צורף תצהיר המפרט את סיבה האיחור, אך יחד עם זאת, עוד בפעם הראשונה שהגישה הנתבעת את התנגדותה כאמור, ציינה בתצהירה, כי לא היה בידה לשכור את שירותיו של עורך דין ולכן האיחור בהגשת התנגדותה.

באשר להגנה לגופה, טוענת הנתבעת כי ההמחאות שהוגשו לביצוע בהליך דנן הן ככול שירדתי לסוף דעתם, בגין חוב קודם בגינו קיים תיק הוצאה לפועל אחר בו היא משלמת סך 300 ₪ לחודש. דא עקא, שכאמור טענת הנתבעת האמורה טעונה נסיון לפירוש של בית המשפט, שכן בתצהירה לא מופעה טענה זו ברחל בתך הקטנה, ולמעשה הטענה לקונית ולא ברור ממנה מדוע לשיטת הנתבעת עסקינן באותו החוב.

כמו כן, טוענת הנתבעת באמצעות בא כוחה בגוף בקשתה, שעילת התביעה התיישנה , שכן חלפו 7 שנים ממועד היווצרות עילת התביעה. טענה זו אינה נתמכת בתצהיר אחד של הנתבעת ועולה לכאורה מתצהירה האחר. ראוי לציין, כי טענה זו נסתרת על פניה שכן, ברור שלא ניתן היה להגיש את ההמחאות לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל או להגיש בגינן תובענה לפני מועד הפירעון הרשום עליהן, וממועד זה לא חלפו 7 שנים עד למועד הגשתן לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל.

ככל שירדתי לסוף דעתה של הנתבעת, כעולה מדברי בא כוחה, אשר אינם נתמכים בתצהירה, לשיטת הנתבעת הסדר קודם שנכרת בין הצדדים לפני כ – 7 שנים כלל אף את ההמחאות נשוא התובענה דנן ונוכח התנהגות התובע אשר בחר להגיש את ההמחאות נשוא התובענה דנן לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל כמעט 7 שנים ממועד היווצרות עילת התביעה , הרי שיש לפרש את הסכמת הצדדים האמורה ככוללת אף את ההמחאות נשוא התביעה דנן.

מכל האמור עולה, שאילו היתה הנתבעת מפרטת הגנתה כדבעי , היתה לה הגנה ולו בדוחק כנגד התביעה. יתכן אף שהטעם אותו העלתה בעקיפין הנתבעת באשר לאיחורה בהגשת התנגדותה לביצוע שטר, עשוי להצדיק קבלת בקשתה להארכת מועד. יחד עם האמור, אין כל הסבר מדוע לאחר האיחור בין כ – 7 חודשים בהגשת התנגדותה לביצוע שטר השתהתה הנתבעת חודשיים וחצי נוספים בהגשת התנגדותה בשנית בצירוף בקשה להארכת המועד.

מכל המקובץ מצטיירת לכאורה תמונה המצדיקה את דחיית הבקשה להארכת המועד. יחד עם האמור, סבורני כי נוכח השתהותו הרבה של התובע עצמו, יש לעשות חסד עם הנתבעת ולקבל את בקשתה להארכת המועד והתנגדותה לביצוע שטר בכפוף להפקדת ערובה ולחיוב בהוצאות.

אשר על כן, הנני מורה כדלקמן:

הבקשה להארכת המועד וההתנגדות לביצוע שטר תתקבלנה וזאת ככל שהנתבעת תפקיד בקופת בית המשפט בתוך 30 יום סך 5,000 ₪ , שאם לא תעשה כן, תדחנה בקשותיה . יחד עם האמור, ככל שלטענת הנתבעת אין באפשרותה הכלכלית להפקיד ערובה כאמור, תגיש טיעון מפורט הנתמך באסמכתאות באשר למצבה הכלכלי כפי שעל חייב בהליכי הוצאה לפועל להגיש לשם חקירת יכולת וזאת בתוך 14 ימים וככל שיוגש טיעון כאמור, תינתן לתובע זכות תגובה בתוך 7 ימים לאחר מכן.

תשומת לב הצדדים מופנית לכך ששיעור הערובה נקבע לאחר שעיינתי במסמכים אותם הגישה הנתבעת לתיק ההוצאה לפועל בחודש מאי 2010 המלמדים לכאורה על יכולתה נכון לאותו מועד.

הנתבעת תישא בשכר טרחת ב"כ התובע בסך 1,000 ₪ בצירוף מע"מ וזאת ללא קשר לתוצאות ההליך העיקרי.

המזכירות תעביר את התיק לעיוני ביום 1.12.10.

ניתנה והודעה היום י"א חשון תשע"א, 19/10/2010 במעמד הנוכחים.

נמרוד פלקס, רשם

הוקלד על ידי: ציפי זליג