יודאייב ואח' נ' קקאו סנטר ניהול בתי קפה בע"מ ואח'

האם יש לחייב את הנתבעות בתשלום זכויותיה של התובעת והאם יש להורות על מסך ההתאגדות בין הנתבע 4 לבין אותן נתבעות? אלו הן השאלות בהן עלינו להכריע בתיק זה.

הרקע העובדתי

1. ביום 30.04.14 הגישו התובעות תביעה כנגד הנתבעת 1 (להלן – קקאו סנטר) לקבלת שכר עבודה, זכויות סוציאליות שונות ופיצויים שלא כדין וללא עריכת שימוע (להלן – כתב התביעה המקורי).
2. בדיון המקדמי שהתנהל בתיק בפני כב' הרשמת ריכטמן ביום 21.01.15, הותר לתובעות לצרף את הנתבעת 2 כנתבעת נוספת, אשר ביחס אליה נטען, כי התובעות עבדו כמלצריות בבית הקפה שהיא הפעילה.
3. בדיון מקדמי נוסף שהתקיים בפני כב' הרשמת ביום 28.06.15, לא היתה התייצבות לנתבעת 2 או מי מטעמה, ולפיכך, בהיעדר כתב הגנה, ניתן כנגדה פסק דין על מלוא סכום התביעה (להלן – פסק הדין נגד הנתבעת 2).
4. בדיון ההוכחות שנקבע בפניי ליום 02.06.16, הסתבר כי יש לצורך לתקן את כתב התביעה על דרך הוספת נתבעים נוספים, וניתנה החלטה המתירה זאת וביום 25.09.16 הוגשה כתב תביעה מתוקן בשנית (להלן – כתב התביעה המתוקן בשנית), אליו הוספו הנתבעים 3 ו- 4 (להלן – קקאו רוטשילד ו-מר גרע, בהתאמה).

טענות הצדדים

5. לטענת התובעות, יש לחייב את הנתבעים 1, 3, ו- 4 בסכום הפסוק בו חויבה הנתבעת 2, וזאת משום שהנתבעת 2 אינה מכבדת את פסק הדין.

ביחס לנתבעת 1 נטען, כי חרף טענתה, היא זכיינית בלבד וכי מעולם לא העסיקה בפועל את התובעות, לא הוצג על ידה כל הסכם זכיינות כאמור (הודעת הנתבעת 1 מיום 04.02.15). עוד נטען, כי מאחורי הנתבעות 1 ו- 2 עומדים אותם אורגנים ובעלי מניות, ואלה לא התנגדו כי יינתן פסק דין כנגד הנתבעת 2, אשר כלל לא התגוננה וכל הטענות שנשמעו בשמה, נטענו ע"י הנתבעת 1. התובעות הוסיפו, כי הנתבעים 1, 3 ו- 4 מיוצגים ע"י אותו בא כוח. האורגנים והרוח החיה מאחורי הנתבעת 2 מתעלמים מחובת ביצועו של פסק הדין, למרות שאין חולק שידעו על קיומו. הנתבעת 2, באמצעות האורגנים שלה, מתחמקת מתשלום פסק הדין, זאת שעה שהנתבעת 2 עצמה אינה חברה פעילה.

התובעות טענו, כי לגבי הנתבעת 1 "[...] יש לחרוג מהדינים הרגילים לעניין הרמת מסך: לכאורה, משהוכח קיומו של מסך התאגדות כביכול, בין הנתבעת 1 לבין הנתבעים האחרים וכאשר התובעות אינן טוענות להעסקה ישירה על ידי הנתבעת 1, אזי לכאורה אין מקום להשאירה כצד לתיק. אלא שההליך מלמד שדווקא לנתבעת 1 יש יד ורגל ומעורבות ישירה בהתחמקות מקיום חיובי הנתבעת 2 והנתבע 2 כלפי התובעות. זהו למעשה המתכון המושלם לשימוש לרעה במסך ההתאגדות וליצירת "הפרדה" מלאכותית בין חברות לבין נושיה ועובדיה ביניהם" (סעיף 38.11 לסיכומי התובעות).

ביחס לנתבעת 3 נטען, כי היא זו שמפעילה כיום את בית הקפה שבו הועסקו התובעות; היא לא הציגה הסכם זכיינות; מר גרע משמש כדירקטור וכבעל מניות בחברת קקאו הרצליה, שהנה בעלת המניות בנתבעת 3 הנתבעת 3 מנהלת את בית הקפה לאחר שנסגר לצורך שיפוצים, אז גם פוטרו התובעות. הנתבעת 3 נכנסה לנעליה של הנתבעת 2 באופן מלא, תוך שימוש באותו שם מותג, תחת ניהול מעשי של אותם גורמים, תוך שימוש במלאי וציוד טכני זהה; העסק מופעל באותו מקום. המסקנה היא, ש"הנתבעות 2 ו- 3 הן חברות תאומות וכי יש להרים את המסך גם בינן לבין עצמן" (סעיף 39.9.4 לסיכומי התובעות).

ביחס לנתבע 4 נטען, כי הוא משמש כדירקטור וכבעל מניות בנתבעת 1, בנתבעת 2 ובנתבעת 3, באמצעות חברת קקאו הרצליה בע"מ; לנתבע 4 מעורבות בכל אחת מהנתבעות והוא מתחמק מתשלום שהנתבעת 2, שאינה פעילה עוד, חייבת בו. הוא הרוח החיה מאחורי מי שהעסיקה בפועל את התובעות בבית הקפה והוא בעל המניות, הבעלים והדירקטור בנתבעת 2.

6. לאור האמור לעיל, יש להרים את מסך ההתאגדות בין הנתבעת 2 לבין הנתבעת 3, שמפעילה את בית הקפה כעת, ובין הנתבע 4 לבין כל הנתבעות האחרות בהיותו בעל מניות ודירקטור "המושך בחוטים והרוח החיה מאחורי כל אחת ואחת מהן" (סעיף 38.6 לסיכומי התובעות); ריבוי החברות ע"י הנתבע 4 נועד לחמוק ממילוי המחויבות כלפי נושי הנתבעות או מי מהן.