י.ק נ' ד"ר מרק זרח ואח'

עניינה של תביעה זו ברשלנות רפואית של הנתבעים כאשר לטענת התובעת ,י.ק, החדיר נתבע מס' 1 ד"ר מרק זרח, התקן תוך רחמי למניעת הריון לגופה של התובעת כאשר בפועל הייתה מצויה בהריון. עקב פעולה זו נאלצה התובעת להפסיק את הריונה ונגרמו לה נזקים שונים.

רקע

1.                  התובעת ילידת 1971, נשואה ואם לארבעה ילדים.

2.                  הנתבע מס' 1 הינו רופא מומחה ליילוד וגניקולוגיה (להלן:"הנתבע" או "ד"ר זרח") והנתבעת מס' 2 הינה קופת חולים כמשמעה בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד-1994.

3.                  התובעת צרפה לתביעתה חוו"ד רפואית ערוכה בידי ד"ר דוד  ב. ויס מומחה במחלות נשים וילוד (להלן:"חוות הדעת"). הנתבעים לא צרפו חוו"ד רפואית להגנתם.

4.                  ביום 2.5.2004 ביקרה התובעת אצל הנתבע כ- 10 חודשים לאחר שילדה את ילדה הרביעי.

5.                  התובעת השתמשה בעברה בהתקן תוך רחמי כאמצעי מניעה וביקשה להשתמש בו פעם נוספת.

6.                  הנתבע מסר לתובעת מרשם להתקן מסוג  NOVA-T והזמין אותה לביקור נוסף לאחר יומיים להתקנת ההתקן.

7.                  ביום 4.5.2004 , הוחדר לרחמה של התובעת ע"י הנתבע התקן תוך רחמי.

8.                  ביום 31.5.2004 ביצעה התובעת בדיקת דם לגילוי הריון ותוצאת הבדיקה הייתה חיובית.

9.                  ביום 1.6.2004 פנתה התובעת והודיעה לנתבע כי היא בהריון וביום 6.6.2004 ביצע הנתבע בדיקת אולטרא סאונד לתובעת על פיה גיל ההיריון היה 10 שבועות.

10.              לאור בקשת התובעת לסיים את ההיריון בשל הסכנות הכרוכות בהריון עם התקן תוך רחמי לעובר ולאם, הפנה אותה האחרון לוועדה להפסקת הריון במרכז הרפואי קפלן ברחובות.

ביום 13.6.2004 התובעת עברה גרידה והריונה הופסק.

טענות הצדדים

11.              התובעת טוענת כי הנתבע התרשל בעצם החדרת ההתקן לרחמה בעת שהייתה  בהריון.

12.              בנוסף התרשל הנתבע בטיפולו בתובעת ועקב כך נאלצה לעבור הפסקת הריון. הליך הפסקת ההיריון מלווה בקושי מוסרי ודילמות קשות באי נעימות רבה, אשפוז והרדמה כללית עם כל הסיבוכים והסכנות הכרוכים בהליך ניתוחי.

13.              לטענת הנתבעים, התובעת נכנסה להריון בלתי מתוכנן ובעקבות זאת פנתה להפסקתו באמצעות הפלה יזומה בניגוד להמלצת רופאיה ומכאן שאין כל קשר בין ההפלה לבין ההתקן שהותקן ברחמה ע"י הנתבע.

14.              אין מחלוקת בין הצדדים שהתובעת הגיעה לנתבע ובקשה ממנו להתקין ברחמה את ההתקן לאחר שכבר הייתה בהריון.

דיון

16. התובעת ילדה את בנה הרביעי  ביום 6.7.2003.

17. כחמישה שישה חודשים לאחר הלידה החלה התובעת מקבלת וסת סדירה כל 25-26 ימים כאשר כל וסת נמשכה בין 5 ל-6 ימים.
18. לקראת חודש אפריל 2004 הבחינה התובעת כי הוסת שהייתה אמורה להופיע מאחרת בשבוע ימים ואולי אף יותר ולפיכך ביום 2.5.2004 פנתה לנתבע. מטרת פנייתה הייתה התקנת התקן תוך רחמי למניעת הריון  (להלן:"בדיקה ראשונה").